העבודות המשתתפות:

"תת;ריי" של ציפי ניר וטאי מוריס - יצירת וידאו-דאנס טקסית ועוצמתית החושפת מנגנונים נסתרים של שליטה וחמלה בקהילות סגורות; "אברשטיין – חומה צפה" של שלי פדרמן - אלגוריה פיוטית ופוליטית שבה חומת ההפרדה הופכת למזרני-ים; "A Moment in Love" מאת שירלי קלארק, שיתוף פעולה מוקדם עם הכוריאוגרפית אנה סוקולוב, המשלב תנועה ונוף לכדי חוויה קולנועית צפה ; "8 מטר" של נטע לאופר, מבט פיוטי-חקרני דרך מצלמות מעקב צבאיות על בעלי חיים ונוף בגדה המערבית.

וגם: "זה מתמשך" מאת אירם אגבאריה, ציור-פרפורמנס רגיש שבו נשיפה דרך קשית הופכת לשפה חזותית של נשימה ורגש; "כיכרות" של אסף אלקלעי, מסע מצולם בין כיכרות ופסלים בישראל הבוחן את הזיקה בין אמנות ציבורית, לאומיות ומבט; "A Free Moment" מאת ניר עברון, חקירה קולנועית של ארמון ירדני בלתי גמור בירושלים הבוחנת תנועה, זיכרון וכישלון של ייעוד היסטורי; "טירה באדום" מאת יונתן עומר מזרחי, סצנה אלגוריתית המתרחשת בחממה נטושה בגבול עזה-ישראל שבה חיילים משחקים במלחמת עגבניות. העבודה מתבוננת במפגש שבין צבא, חקלאות וזיכרון קולקטיבי ומעלה שאלות על בעלות, אדמה וזהות. ו"רדיו־כוריאוגרפי: צלילים של התנגדות" של נטע וייזר, פרויקט מולטימדיה המשלב מחול, סאונד ומופע רדיו חי החוקר התנגדות, הקשבה וזיכרון פמיניסטי. התערוכה מציעה סיורים מודרכים בהרשמה מראש. אוצר: תמיר אטינג


"A Free Moment", ניר עברון

"להתבונן מפרספקטיבה חדשה"  
 
ענת פישר לבנטון, מנכ"לית מרכז סוזן דלל: "נעים בין מסכים ממחיש את הדרך שבה אנחנו במרכז סוזן דלל רואים את התפקיד שלנו - לפתוח את שערי הבית ולשלב את המרחב הציבורי כחלק בלתי נפרד מהחוויה האמנותית. הרחבה שלנו מזמינה קהל רחב ומגוון לפגוש את המקום, להתרשם מהיופי וההיסטוריה שלו, ולחוות מקרוב את העשייה התרבותית שמתקיימת בו מדי יום. זהו בדיוק לב הפרויקט, לאפשר לכל מי שמגיע אלינו להיות חלק מהחוויה האמנותית והקהילתית גם יחד".  

תמיר אטינג, אוצר התערוכה: "נעים בין מסכים הוא פרויקט המתקיים זו השנה הרביעית, שמטרתו להרחיב את התפיסה והמחשבה על כוריאוגרפיה, גוף ותנועה. בתערוכה מוצגות עבודות וידאו ומדיה שנוצרו בתקופות שונות ושייכות  למדיומים אמנותיים מגוונים. אני מזמין את הצופים להתבונן בהן מפרספקטיבה חדשה - כזו שבוחנת את התנועה ואת הגוף, ואת ארגונם במרחב.

"דרך מבט זה נחשפים קודים תרבותיים וחברתיים, והמחשבה על מחול מתפתחת וחוצה את גבולות התיאטרון והבמה. השנה התערוכה מתמקדת גם בנושא של עדות: כאשר אנו עדים להתרחשות או לאירוע, אנו נעשים שותפים לו. שותפות זו היא מרחב ותודעה ציבורית. דרך האמנות התערוכה מבקשת לכוון תנועות חדשות במרחבים ציבוריים וקולקטיביים".  


 
עבודות משתתפות בתערוכה:

ציפי ניר וטאי מוריס
תת;ריי
יצירת וידאו-דאנס בארבעה פרקים, פותחת חרך נדיר אל עולמן האינטימי של נשים החיות בקהילות סגורות. תת;ריי חושפת את המנגנונים החבויים של שליטה, ניצול וקורבנות, ותוהה: האם סולדריות נשית יכולה להקל את הכאב והסבל ואולי אף למנוע אותם? היכן עובר הגבול הדק שבין חמלה לאלימות, ומה פירושה האמיתי של המילה "שייכות"? בתנועה חזרתית וטקסית, תת;ריי חושפת כוריאוגרפיה של הישרדות. הסרט מבקש לשאול: האם הגוף מסוגל למרוד? האם ניתן לפרוץ את הלולאה הסגורה — כאשר גם המגע המטפל הופך, בסופו של דבר, לצורה של שבי? והאם ההשתקה וההסתרה משמרות את הפגיעה ואולי אף משחזרות אותה?
תת;ריי, 2025. 20 דק' 
  
 
תת;ריי, צילום: גד ביברמן



שלי פדרמן
אברשטיין - חומה צפה
עבודת הווידאו "אברשטיין - חומה צפה" מאת שלי פדרמן מתכתבת עם ז'אנר הסרטים האמריקאי Beach Party. בסטה להשכרת מזרני-ים עשויים מחלקי בטון של חומת ההפרדה מוצבת על גבול תל-אביב-יפו. ביצירה מציגה פדרמן תמונת מראה אוטופית: החומה, שבימים רגילים משרתת תפקיד ביטחוני, עוברת מטמורפוזה ל"אברשטיין" - חומה שניתן לפרקה ולהפוך למזרני-ים שעל גביהם ניתן לצוף בבטחה. המוכר אינו עסוק בבנייה, כי אם בפירוק החומה ופיזור חלקיה עד להעלמתה המוחלטת. במקום הפנטזיה הקיצונית-ימנית של השלכת הערבים לים, מושלכת כאן, בקלילות מתעתעת, חומת הבטון אל מימי הים התיכון.
אברשטיין - חומה צפה, 2009. 8:38 דק'



חומה צפה, 2009, צילום: אוהד-מילשטיין



שירלי קלארק
A Moment in Love 

A Moment in Love, (שנת 1956) הוא שיתוף פעולה בין הבימאית שירלי קלארק והכוריאוגרפית אנה סוקולוב, בביצועם של כרמלה גוטיארז ופול סנסארדו. הדואט מתחולל על רקע נופים טבעיים שמתחלפים בתגובה לתנועות הרקדנים, ומשקפים את המצבים המשתנים של מערכות היחסים שלהם. לפני שהצטרפה לתנועת הקולנוע האמריקני החדש, קלארק הוכשרה להיות רקדנית וכוריאוגרפית. הרקע הזה שימש אותה בסרטיה הראשונים שכיוונו זרקור על מה שכינתה "מחול החיים". כאן, הרקדנים נעים דרך שדות, מים ושמיים. הבבואות המשתקפות שלהם מרמזות על אינטימיות ובה בעת, מאותתות על שבירות. הניסויים של קלארק נמצאים בלב הסרט. באמצעות הקרנת רקע, אפקטים של צבע ועבודת מצלמה חדשנית, היא הופכת את הנוף לשותף דינמי של הרקדנים. לפעמים, הם נראים כאילו הם מרחפים בעננים או נסחפים במרחב על-טבעי. מאוחר יותר, קלארק סיפרה: "התחלתי לעשות כוריאוגרפיה, לא רק לרקדנים בפריים, אלא גם למצלמות".  
A Moment in Love, 1956. 9 min



A Moment in Love , צילום: Bert Clarke


נטע לאופר
8 מטר
8 מטר הוא מיצב וידאו וצילומי סטילס שנוכסו מתוך מצלמות מעקב של צה"ל שמטרתן לנטר פעילות לאורך גדר ההפרדה. העבודה מדמה את מיקומו של החייל או התצפיתנית השולטים במצלמה התרמית, ומתמקדת אך ורק בבעלי החיים והנוף בגדה המערבית הכבושה. הופעתן של חיות הבר מעוררת ספקות לגבי הגבול, התפקיד שלו והדבר שאותו הוא מייצג. האדם נעדר, ובכל זאת, הנוכחות שלו ניכרת דרך תנועות המעקב של המצלמה, חילופי הדברים בקשר, הגדר, וסימנים למבנים עירוניים, שלא ברור אם הם מאוכלסים או עומדים ריקים.  
8 מטר, 2016. 25 דק'



8 מטר, צילום: נטע לאופר
 
אירם אגבאריה 
זה מתמשך
מה שאני מחפשת באמנות לא ניתן ללכוד בצילום או ברישום מקובל. המהות שאני מבקשת לחשוף מצויה בתוכי - בכאב שאני חשה אך איני רואה. עבודותיי נולדות דרך הגוף: נשימה עמוקה, נשיפה איטית. עבורי, פעולת הציור היא מעשה פרפורמטיבי. אני בוחרת להשתמש בחומרים לא שגרתיים – סבון נוזלי ומים. במקום מכחול, אני נושפת דרך קשית שתייה. אני מתיישבת ליד הקנבס, מערבבת את החומרים בדלי, ונושפת לתוכם. בועות הצבע עולות, גולשות ונספגות בפני הבד. כל כתם מתפשט אט־אט, מגדיר לעצמו גבולות, מתכנס פנימה ומתחזק עם הזמן. עבורי, הציור הוא כלי לקשר אישי עמוק – דיאלוג בין הרגש הפנימי שלי לבין המציאות החיצונית. כך אני יוצרת שפה חזותית אישית שמבטאת באופן ייחודי חוויות רגשיות שאיני מצליחה ללכוד במילים.
 זה מתמשך, 2023. 6:01 דק' 



אירם אגבאריה, זה מתמשך, צילום: סיוואר ענבוסי
 
אסף אלקלעי
כיכרות
הווידאו מציג רצף של כיכרות בישראל, כאשר במרכזה של כל אחת מהן פסלים, מיצגים או אנדרטאות שונות. דרך תנועתה וצורתה הסינמטית של הכיכר, עולות שאלות שונות הנוגעות לסביבה המקומית המעצבת את החיים בארץ: לאומיות, טעם אסתטי, פנטזיה וסטנדרט. שטח ציבורי ואמנות ציבורית, בסיבוב המגדיר את מתח המבט בין צילום ופיסול הן בהפקת העבודה והן בחוויית הצפייה בה.
כיכרות, 2024. 13:24 דק'


כיכרות, צילום: אסף אלקלעי

ניר עברון
A Free Moment 
A Free Moment חוקרת את שרידי תֵּל אֶל פוּל, מבנה בצפון-מזרחה של ירושלים שיועד לשמש כארמון הקיץ של משפחת המלוכה הירדנית. בניית הארמון החלה ב-1966 ונפסקה בשנה שאחר כך עם פרוץ מלחמת ששת הימים. הארמון מעולם לא הושלם, והשלד הראשוני, הממוקם כעת בשטח ישראלי, מעולם לא פורק. עברון בחן את השריד המודרני הזה על ידי הצבת מצלמת קולנוע 35 מ"מ על גבי זרוע רובוטית המותקנת על עגלה המונחת על מסילה, ותכנות המתקן כך שיבצע שלוש פעולות בו זמנית: דולי (המצלמה נעה בקו ישר על גבי המסילה), פאן (המצלמה נעה בסיבוב אופקי של 360 מעלות) וטילט (המצלמה נעה בסיבוב אנכי של 360 מעלות). בעוד שכל אחד מתנועות המצלמה שכיח, ריבוד של שלושתן בו זמנית הוא מעשה יוצא דופן המפיק תוצאות בלתי צפויות. היצירה מוצגת בדרך כלל כהקרנה רחבת-ממדים כדי למקסם את תחושת הסחרחורת המתעוררת בגופם של הצופים כתוצאה מהתנועה המורכבת של המצלמה. משך ההקרנה – ארבע דקות – תואם לאורכו של גלגל סרט יחיד. כמו ב"קשת מזרחית" (עברון, 2009), A Free Moment ממשיכה את חקירת הדרך שבה אדריכלות יכולה לשמש כ"מוליך של זיכרון היסטורי, וכסמן של אפשרות העתיד – אפשרות שמתגלה לא פעם ככישלון".  
A Free Moment, 2011, 4 min 
  
  
 
יונתן עומר מזרחי
טירה באדום
בחממה נטושה בגבול עזה-ישראל, חיילים ישראלים משחקים במלחמת עגבניות. כשהמלחמה פרצה, החקלאות בגבול הישראלי המקיף את עזה חוותה משבר. היבול נותר להירקב והחממות יצאו משליטה. תחת אש, הצבא שולח כמה מחייליו לבצע משימות חקלאיות. למעשה, זהו סיפור ישן: אזור עוטף עזה נוסד באמצעות בניית "היאחזויות נח"ל", יישובים היברידיים חקלאיים-צבאיים, שהוצבו אסטרטגית על הקו הירוק כדי לשלוט בגבול דרך שטחים חקלאיים רחבים. המתיישבים ביצעו את העבודה החקלאית תוך שמנעו מפליטי עזה לחזור לשדות שהיו בבעלותם.
טירה באדום, 2023. 4 דק' 
 
נטע וייזר
רדיו-כוריאוגרפי: צלילים של התנגדות
רדיו-כוריאוגרפי: צלילים של התנגדות הוא פרויקט מולטימדיה המשלב מיצב סאונד רב-ערוצי, מחול ומופע רדיו בשידור חי. הפרויקט בוחן דרכים חדשות לתרגם מחול לסאונד, את הרדיו כמרחב ציבורי, ואת הממד הפוליטי הגלום בהקשבה קולקטיבית. במרכז העבודה עומדת כוריאוגרפיה צלילית המבוססת על קטעי יומנים מאת הכוריאוגרפית האוסטרית האנה ברגר. ברגר נולדה בווינה ב-1910, למדה מחול בברלין, ולצד עבודתה האמנותית, היתה פעילה אנטי-נאצית וחברה בתנועת התנגדות הקומוניסטית. עבודתה הכוריאוגרפית ופעולתה הפוליטית היו שזורות זו בזו. 
המיצב כולל עבודת סאונד רב-ערוצית המניעה מחדש ומפיחה חיים בטקסטים שברגר כתבה אודות יצירותיה וחייה בתקופת עליית הנאציזם באירופה ומלחמת העולם השנייה; בהם, גם סקור כוריאוגרפי שכתבה בעקבות כליאה בתא מעצר בברלין ב-1942. הבכורה הישראלית בסוזן דלל תלווה בשידור חי של רדיו המחוגה. כחלק מהאירוע יתועדו, יוקלטו וישודרו בשידור חי עבודותיהן של כוריאוגרפיות ישראליות אשר יצירתן האמנותית מציגה מופעים שונים של התנגדות. הקהל מוזמן להיות נוכח ברגע המופע ולחוות בשידור חי האזנה משותפת למחוות התנגדות מזמנים וממרחבים שונים. 
 




סיורים בתערוכת "נעים בין מסכים" 2025:

חמישי 23 באוקטובר| 19:00-23:00
21:00 – סיור בעברית

שישי 24 באוקטובר | 10:00-16:00
10:00 – סיור בעברית

14:00 – סיור בעברית

15:00 – סיור באנגלית

שבת  25 באוקטובר | 10:00 – 22:00
18:30 – סיור בעברית

19:30  – סיור בעברית 

נעים בין מסכים 2025, 23 – 25 באוקטובר 2025, ברחבת הפרדס של מרכז סוזן דלל. שעות פתיחת התערוכה: חמישי, 23 באוקטובר 2025 19:00- 23:00 | שישי, 24 באוקטובר 10:00- 16:00 | שבת, 25 באוקטובכ 10:00- 22:00. הכניסה חופשית. למידע והרשמה לסיורים המודרכים