|
|
 |
הבימה |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 22 בדצמבר 2000
משך הופעה: שעתיים כולל הפסקה
|
|
|
|
עיבוד של הסיפור הנודע ורב הקסם של הסיפור הקלאסי. זכה בפרס אוליבייה היוקרתי בבריטניה לשנת 1999
הזכויות להעלאתו נקנו על ידי 30 תיאטראות ברחבי העולם.
הברווזון המכוער - אגדה מהחיים
בקיץ 1842 התארח הנס כריסטיאן אנדרסן אצל ידידים ממעמד האצולה באחוזת כפרית רחבת ידיים, יום אחד, הוא כותב ביומנו, "הייתי עצוב, שוטטתי ללא מטרה ביערות ובשדות, חשתי מועקה. צץ במוחי רעיון ל"סיפורו של ברווז'', זה רומם את רוחי הנכאה".
שלושה שבועות לאחר מכן החל לעבוד על המעשייה שכינה בשם "הברבור".
ספור לקטנים ולגדולים
"הברווזון המכוער" נדפס שנה לאחר מכן. הוא היה להיט מיידי. יתכן שהסיבה העיקרית להצלחה היתה שהספור לא נכתב לילדים בלבד, הוא נועד גם למבוגרים והעניק להם "חומר למחשבה".
יש ב"ברווזון המכוער" רגשות וחוויות שאיתם יכולים ילדים ומבוגרים כאחד להזדהות. יש בו התעללות, היטפלות, הצקה, לעג עלבון ואפילו אלימות פיזית. התעללות - עבור המתעללים אינה אלא שעשוע חולף וקצר, אך היא עלולה להרוס את חייו של הקרבן, ולהוליד בו רגשות של חוסר ערך עצמי ושנאה עצמית. הברווזון המסכן מבקש לנוס מן העולם, לברוח ולהתחבא לא רק מפני המציקים לו אלא מפני כולם, אולי אפילו מפני עצמו. כולם זקוקים לעזרה ותמיכה מן האחרים, אך הברווזון נמצא לבד, הוא מנותק, אין לו חברים, והוא שרוי בעולם עוין שאינו מבין אותו ואינו מרעיף עליו חיבה.
לא כמו כולם
אך במרכז הספור מצוי דבר מהותי עוד יותר למצב האנושי - והוא שעל האשמים בחטא הנורא "להיות לא כמו כולם" נגזר לסבול. הברווזון המכוער חושף את החשדנות, הפחד, השנאה והברוטליות של הרוב כלפי על מי שאינו מציית לחוקיו. הדוגמה המובהקת לכך היא הגזענות, אך הדבר פוגע גם בחריגים דתית, מינית פוליטית, בעלי מבטא - הרשימה היא אינסופית "הברווזון המכוער" הוא בסופו של דבר אישור אופטימי לכך שהמעלות הפנימיות חשובות יותר מן ההתניות החיצוניות, ויוצא הדופן מסוגל להתגבר על כל הבעיות ולהתקבל בזכות מה שהוא, הברווזון הוא ספורו של הסופר הסיפור כתוב מן הלב, שכן זהו ספורו של הנס כריסטיאן אנדרסן עצמו - האישי מכל סיפוריו, גמלוני, חולמני, חיוור, חלוש, לא שותף לחברתם ומשחקיהם של הנערים האחרים, כזה היה אנדרסן, ומשום כך נרדף והושפל ללא הרף במשך רוב ילדותו, על אף נסיונותיו של אמו לגונן עליו. בסופו של דבר, כמו הברווזון, ברח אף הוא - לקופנאגן - אך גם שם לא מצא מפלט. הוא היה "לא כמו כולם", והאחרים סרבו לקבל אותו. רק לאחר תלאות רבות הצליח להפוך לברבור.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. הייתי בברווזון
 | |  | | 3 פעמים בעיקר בשביל לראות את אהובי אמיר פיי גוטמן וגם בהצגה הזו ראיתי לראשונה את השחקנית המדהימה אביטל לבני.ההצגה הייתה מרגשת ונוגעת ללב עד שבאחת הפעמים שצפיתי בה התפרצתי בבכי כי הזדהתי עם דמותו של הברווזון כי לי גם היה מקרה של חרם חברתי והסיפור מלמד מסר מאוד חשוב שצריך לקבל בן אדם איך שהוא עם כל הייתרונות והחסרונות שלו שאת המסר הזה מעבירה בהצגה דמותה של השחקנית המוכשרת מאוד רמה מסינגר ששיחקה את האמא וקיבלה את בנה בדיוק כמו את כל שאר ילדיה.ההצגה הייתה מקסימה מאוד ונהנתי מכל רגע.
הוסף תגובה | |  | |  |
רעות שטיינברג , (29/04/2005) |
| 3. ביקורת מצויינת ונוגעת ללב. (ללא תוכן)
| 2. אייל גל נפתלי (ללא תוכן)
| 1. הצגה מצויינת!!! (ללא תוכן)
|
|
|
|