 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון ניקו ניתאי |
|
|
|
|
| |
|
מגדל עדר - תיאטרון ניקו ניתאי |
|
|
|
|
|
| |
| ליווי אמנותי: רן בן דרור, סמדר יערון, אסנת שנק-יוסף |
משך הופעה: שעה
|
|
|
|
רוחניות, חיבור לאדמה, תשוקה ושיגעון נפגשים במסע של חזרה בזמן
מגדל עדר מתארת את סיפורה של נערה ירושלמית, הגדלה בסביבה דתית סגורה, ומגלה ביישוב מגדל עדר עולמות חדשים של רוחניות, תשוקה וחיבור אל האדמה.
חיי המקום מציעים לה גאולה מהחינוך הנוקשה ומהמורות המבקשות לדכא את פריחת הנשיות ואת המיניות המניצה של תלמידותיהן.
טיולים ושינה תחת כיפת השמיים, טבילה במעיינות ותפילה בשדה – כל אלה נפרשים בפניה דרך מפגש עם מורה מהיישוב, המוביל אותה ואת חברותיה במסע חושי ורוחני.
אך לצד תחושת ההתעלות והחזון המקורי, מגדל עדר מתחיל לקרוס פנימה.
היישוב, שקרא לעצמו "ג'בל אלמג'נון" ("הר המשוגע"), מגשים את נבואת כינויו ונבלע בסחרור של שיגעון: מתחים חברתיים,
משברים נפשיים וכלכליים ואלימות כלפי השכנים הפלסטינים ובתוך הקהילה עצמה, מפוררים את החלום המשותף.
היצירה מבוססת על ראיונות עומק עם כ־35 נשים וגברים מקרב המייסדים ובני הדור הראשון של היישוב בת עין שבגוש עציון, ומשלבת את חוויותיה האישיות של היוצרת מימי ראשית הדרך במקום.
ההצגה נבנתה במסגרת תוכנית "דיוקן האומן היוצר" בתיאטרון עכו והופיעה כבכורה בפסטיבל עכו בחוה"מ סוכות תשפ"ו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|