|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: עמוס גיתאי
מוזיקה: יאן גרברק |
|
|
|
|
סיפורו האישי של הבמאי, סטודנט צעיר לארכיטקטורה, שבמהלך האנדרלמוסיה של תחילת המלחמה, מתקשה למצוא את
יחידתו הצבאית "אגוז" ומחליט יחד עם חברו הטוב להצטרף לצוות חילוץ אוירי.
הסרט מתאר את חווית המלחמה של צוות החילוץ הפועל בתנאים פיזיים בלתי נסבלים ותחת אש כבדה, את היחסים ביניהם את הקושי להשאיר מתים בשטח ואת ההתמודדות האישית והקבוצתית שלהם עם הפחד. עד היום בו נפגע
ההליקופטר שלהם מטיל ומתרסק.
תסריט- עמוס גיתאי
ביקורות
"ארוע קולנועי נדיר. לכו - ומיד" (גידי אורשר, ידיעות אחרונות)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (2 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 2. תיקון לתגובה: עמוס גיתאי פיספס.
 | |  | | מצפיה חוזרת בסרט הרי שלא דייקתי בנושא הלבוש ומסתבר שהחיילים בסרט אינם לבושים במעילי דובון שרק החלו אז להיכנס לשימוש ובכך אכן דייקו.
רוב כלי הרכב בסרט כמו ג'יפים, קומנדקרים ונגררי מובילי-טנקים הם משנות ייצור שלאחר המלחמה ההיא.
ישנה סצינה אחת שבה אכן נראה טנק סנטוריון יורה מתותחו
אך ירי זה חלש מדי בכדי להיראות כירי אמיתי וחבל. כמוכן רק טנק אחד נראה בוער.
הטנקים המצולמים מורידים אנשי צוות פצועים נראים שלמים ונקיים מדי בשביל כלים שלחמו ונפגעו.
הצביעה של הטנקים ושאר כלי הרכב היא עכשוית בעוד שאז היא היתה יותר בהירה.
ככל הידוע לי, הכוחות הסורים עדיין לא היו מצוידים אז בטילי כתף נגד מטוסים ומערך הטילים הסורי היה מורכב מטילי SA-2 , SA-3, פגיעה מטילים כאלו ולו גם בסמוך לכלי טיס איטי כמו מסוק בל-205 לא היתה משאירה ממנו הרבה שלא לדבר על האנשים שבו ולמעשה גם טיל כתף היה מחסל את המסוק על צוותו ולו רק מהחבטה בקרקע לאחר הפגיעה שלא היתה מאפשרת נחיתת אונס כמו בסרט.
כיצד אם כן, באים וטוענים שהמסוק נפגע מטיל בעוד שבסצינת הפגיעה יש רק ירי נ"מ וזו גם העובדה ההיסטורית.
סצינת ההחלקה בבוץ עם הפצוע שנפטר מפצעיו מצולמת ממרחק גדול מדי בעוד שהיו צריכים להיעשות תקריבים לפי מיטב המסורת ההוליוודית בסצינות שכאלה.
על הסרט היה להיות מצולם בקיץ עם סיום צילומים בסתיו ולא בחורף.
בסיכומו של דבר: גיתאי עשה את המכסימום שיכל בהתחשב במסגרות התקציב, האביזרים וזמני ההפקה.
חבל רק שהוא לא חיכה להזדמנות אחרת ולמציאת מפיקים הוליוודיים שישקיעו כמו שצריך בהפקה שנאמנה לכל מה שציינתי בתגובותי אלו, גם אם הדבר היה בא על חשבון שינויים בתסריט ושפת הסרט היתה אז אנגלית, אך לפחות היו נשארים נאמנים לעובדות ההיסטוריות בעיקר בנושא האביזרים, כלי הרכב וכלי הטיס.
הוסף תגובה | |  | |  |
| מילואימניק ותיק (בוואלה) , (01/11/2005) |
| 1. עמוס גיתאי פיספס .
| | | | עם כל הרצון הטוב שהיה לגיתאי להנציח את מה שהוא תיאר כסיפורו האישי,הוא לא יכל למצוא אופן יותר גרוע להביע זאת ע"י הפקת סרט שדלות התקציב זועקת ממנו לשמיים ובכך מחטיא את מטרתו.
הפקת סרט מלחמה אינה יכולה להיות כמו הפקת הצגה או מחזה בתיאטרון שבהם די בבניה וצביעה של תפאורה מקרטון בד ועץ עם כמה אביזרים כריהוט,ואת השאר ישלים דמיונם של הצופים.בפועל זה בערך מה שגיתאי עשה כנראה מאילוצים אירגוניים ותקציביים.
בסרט מלחמתי חובה להיות נאמנים לעובדות הסטוריות שעליהן מלבישים את העלילה עפ"י התסריט ולא אחרת.
עוד יותר חשוב הוא ענין האביזרים,הלבוש,כלי הרכב והטיס למיניהם והמיקום של ההפקה, כשכל אלה חייבים להיות נאמנים לעובדות ההסטוריות וכאן היה עיקר הפיספוס של גיתאי.
את הסרט הזה היה צריך לצלם בעונה המתאימה ולא בחורף, היה צריך להביא מגוון הרבה יותר גדול של רכב משוריין כטנקי M-48בנוסף לצנטוריונים שהיו צריכים להיות צבועים בהתאם לאותה תקופה ומעוצבים בהתאם לתנאי הקרב שאז.
היה צריך לשלב גם כלי אוייב מהשלל כמוT-55,T-62 ונגמ"שים מתאימים משני הצדדים.
היה צריך שהטנקים משלנו יצולמו יורים וכמובן היו נחוצים צילומים של כלים פגועים ובוערים משני הצדדים בהתאם.
המסוק שצולם בסרט היה מדגם בל-212 שכלל לא היה אז בשימוש בעוד שנחוץ היה מסוק בל-205 בצביעה מנומרת כמו אז וכנ"ל גם לגבי מסוק היסעור ברקע אחת הסצנות.
סצינת הפגיעה ונחיתת האונס של המסוק נראית כמו מסרט הודי או מסרט ערבי של יום שישי בערוץ1 לפני 20 שנה.
דווקא בסצינה זו היה צריך להשקיע והכי הרבה בעיקר בפירוטכניקה,אפקטים מיוחדים ובעריכת מחשב לרבות צילום מבחוץ של הפגיעה והנחיתה.
דרך אגב,על עטיפת מארז ה-DVD של הסרט כתוב שהמסוק נפגע מטיל וזה לא נכון.
בסעיף הלבוש ישנה חריגה עם עם המדים ובעיקר עם מעילי הדובון שכולם לבושים בהם כי אז רק החלו להכניסם לשימוש.
בסצינת החילוץ של הקצין הלום הקרב ממוצב שהופגז, אין שום דבר שיעיד על כך שהמקום ההוא עבר הפגזה כמו מכתשי פגזים,שריפות, תעלות ומבנים הרוסים וגופות מרוטשות.
בסיכומו של דבר,זה רק חלק ממה שחובה היה על גיתאי לעשות בבואו להפיק סרט מלחמתי וחבל שהוא לא ניסה למצוא מפיק הוליוודי מתאים עם תקציב ואירגון מתאימים.
מוטב היה אילו גיתאי היה הולך ונועץ בצוותי ההפקה של הסדרה "אחים לנשק" על מלח"ע 2 כששם השתמשו בהרבה הדמיות ועריכות מחשב בנוסף לנאמנות לכל מה שציינתי קודם.
לא פלא אם כן,שבאותה השנה הסרט "שטח הפקר" היוגוסלבי זכה באוסקר על הסרט הזר הטוב.סרט מלחמתי כמו כיפור אמור היה להיות גם מסמך הסטורי וחבל שכך הוא נעשה.
הוסף תגובה | | | | |
| מילואימניק ותיק (בוואלה) , (18/09/2005) |
|
|
|
|