|
|
|
 |
תיאטרון הסימטה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
הפרק הראשון מתוך האנתולוגיה של עידן זילברשטיין.
במדינת "חדקול" מי שלא מדבר בקולו של הגנרל, הוא בוגד שדינו פגישה עם גרזן. הקבצן מחכה עם בנו לנאום הבשורה המיוחל של הגנרל. בן הקבצן רעב.בן הגנרל מכין את עצמו ליום שבו יחליף את אביו בתפקיד.
הגנרל מנסה להוציא קול מפי הנער, שאם לא כן, יערוף את ראשו.אמו של הנער מנסה להציל את בנה מהגרזן של הגנרל.הנער אילם.
סאטירה עצובה על מקום אחר.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (14 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 14. אחת הטובות שראיתי בשנים האחרונות.
 | |  | | נכון זאת לא טעות. אינני צעיר ואני חובב תיאטרון כבר שנים רבות ומלאות. הגעתי ל'חדקול' במקרה, ונהניתי, הזדעזעתי, צחקתי ובכיתי, דבר שלא קורה הרבה. בפעם השנייה הייתי עם נכדתי, שעומדת להתגייס. השיחות הארוכות שהיו בינינו ימים לאחר ההצגה, מעידות על העומק שבה ועל הרלוונטיות. מר זילברשטיין שכתב וביים אותה הוא קול חשוב מאוד אצלנו, שמשום מה לא מקבל מקום בכלל. למה? מה קורה בתיאטרון הזה, הסימטה, שכל כך מעט אנשים מגיעים להצגה כל כך חשובה? מה קורה שם שכל כך מעט שומעים עליה? לכו לראות תיאטרון כמו שתיאטרון אמור להיות. גדליה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 13. אני באה שוב
| | | | ראיתי לפני חודשיים, והתרגשתי מאוד. ההצגה הלכה איתי המון זמן. רק אחרי הזמן הזה, הבנתי שלא את הכל הצלחתי להבין. אני אבוא לראות אותה שוב. זו לא המלצה לראות הצגה רגילה. זו המלצה לבוא ולראות הצגה שחורשת בנשמה.
הוסף תגובה | | | | |
| 12.
| | | | הרבה זמן לוקח לעכל. הצגה מעולה שמשאירה המון חומר למחשבה. אני אראה אותה שוב, וממליצה עליה לכולם.
הוסף תגובה | | | | |
| 11.
| | | | נהניתי. הרבה למחשבה. אולי הכי נהניתי וחשבתי אחרי ההצגה, הסצינה על המתנחלת. המשחק שלה מדהים (וגם החזה שלה...) וגרם למחשבה על היחס שלי לענין של ההתנחלויות
הוסף תגובה | | | | |
| 10. הצגה נפלאה
| דויד ורעיה , (06/03/2004) |
| 9. חזק, חד ונוקב.
| | | | וגם מצחיק לפעמים. שירה פרבר עננננקית.
המוסיקה נפלאה. ממליץ מאוד.
הוסף תגובה | | | | |
| 8. גם אני נהניתי
| 7. מחכה כבר לשלישי...
| | | | ראיתי את שתי הראשונות, "חדקול" ו"בצלם אדם" ואני מחכה כבר לשלישית. בחדקול פשוט עברתי חויה ההצגה הכעיסה אותי ורגשה אותי ואהבתי מאוד את האמא ואת הילד שלה.
את המוסיקה המשכתי לזםזם שעות אחרי ההצגה. החברים שלי ואני התווכחנו האם המציאות שהיא מציירת היא המציאות שלנו והאם זאת הדרך לראות את המציאות שלנו.
בבצלם אדם התאהבתי באדם רוצח ראש הממשלה! עד שהוא ממש עומד להשתחרר ששם פתאום נחתה עלי הדמות של יגאל עמיר וזה בלבל אותי לגמרי. מאוד התרגשתי מהצורה שבה הסוהר מסיים את ההצגה.
אני מחכה כבר לשלישי. הוא כתוב? הוא בעבודה?
הוסף תגובה | | | | |
| דניאל פרנהיים , (21/02/2004) |
| 6. ללכת... לרוץ...
| 5. דווקא הקבצנים.
| | | | רציתי לציין דווקא שלושה דברים שלא מציינים בהצגה הזאת.
הראשון הוא הבימוי הנקי, המדוייק, שנותן הרבה מקום לצוות השחקנים המוכשר. השני הוא המוסיקה שהיא לא פחות מנפלאה. האחרון הוא צמד השחקנים שמשחק את הקבצנים. גיל צ'רנוביץ' (בנות פסיה לשעבר) מפליא לשחק את הקבצן וחוה רוזלסקי (שמשחקת נפלא גם ב"מזריץ'") מקסימה בתור הבן שלו. אני יצאתי מרוגש מאוד מהסוף של ההצגה ומהקבצן. למרות שההצגה נמצאת באנטי תאטרון כמו הסמטה אני מאחל לשחקנים וליוצרים הצלחה גדולה. מגיע להם.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. כן, פוליטי!
| | | | ההצגה פוליטית! כן, מרגשת ואפילו מעט מצחיקה לפעמים. אבל היא קודם כל פוליטית! במציאות שבה כולם מייצרים זבלים בידוריים ולא מגיבים ולא כותבים ולא מציגים, אז קודם כל 'שאפו' על האומץ ועל האמירה. הפוליטית. כן, הפוליטית!
הוסף תגובה | | | | |
| 3. צובט בלב למי שיש לו בן.
| | | | מאוד נהניתי. בעיקר נחמץ לי הלב לקראת סופה. הדיאלוג שבין האמא והבן גרם לי לדמעות ולמחשבה על ילדי שלי. סופסופ הצגה שלא מחמיאה למכנה המשותף הנמוך...
הוסף תגובה | | | | |
| 2. המלצה חמה
| | | | הצגה נפלאה. כאילו מרחיקה לארץ אחרת, ובעצם מדברת עלינו בכל-כך הרבה צורות. מרגשת, מצחיקה ומעוררת למחשבה. ממליצה בחום.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. "מקום אחר"
|
|
|
|