תיאטרון - אני ונפשי

תגובת גולשים (11 תגובות)

הוסף תגובה לכל התגובות

11. באמת חבל שלא - אבל אתם מצויינים !

אורן , (27/10/2005)

10. בהתחלה חשבתי שזו הצגה על המשורר נפשי

יריב כהן , (12/08/2005)

9. הצגה מעולה

מיכל , (16/11/2004)

8. מצטערת

אתי גל , (16/11/2004)

7. נו שוין

צופה מאוכזב , (02/08/2004)

6. אני ונפשי ארוע תיאטרוני


	בית צבי הוא חממת שחקנים שפלטה לשוק בשנים האחרונות לא מעט שחקנים צעירים ומבטיחים כגון ליאור אשכנזי, גל זייד, חני פירסטנברג, אמיר קריאף והתגלית המרעננת איתי טיראן. ביום שישי שעבר הפצירה בי מכרה ללכת עימה להצגת חדשה " אני ונפשי" של בוגרי בית צבי גם השחקנים וגם גור קורן המחזאי /במאי הצעיר. אבל איליה וקוץ בה ההצגה מתקיימת בתאטרון תמונע. רק המחשבה על המתקן בו פועל תאטרון תמונע עוררה את הרמאטיזם הישן והטוב ברגלי הימנית. אבל מכרה זו מכרה ובשביל הידידות גם רגלי הימנית תסבול כשעה ומחצה במתקן המפוקפק הזה. התישבתי. למזלי הגדול כל המושבים "הראויים" היו תפוסים ובמאי ההצגה בעצמו הביא לידידתי ולי כסאות פלסטיק נוחים מאין כמוהם. המחזה מספר על סוחול (רן זמיר המפליא בדמיונו לזהר ארגוב זצ"ל), אנטי גיבור אורבני החי בדירתו עם נפשו, גופו, ההגיון והאגו שלו, כולם מגולמים ע"י שחקנים כמובן. אבל לא על התוכן אני רוצה להרחיב, ולא רק בגלל שאין הרבה עלילה במובן המקובל במחוזותינו, אלא על הסגנון: הישיבה במתקן הרעוע ברחוב שוונצינו הפכה לסוג של הפלגה בתוך אולפן טלוויזיה. לרגע יכולתי להישבע שאני רואה שוב את שלמה בראבא וגידי גוב באופני הרצליה המאוחדים של שנות השמונים. על התוכניה כתוב "קומדיה פסיכולוגית" ואני אומר זהו סיטקום במלוא מובן המילה, עם פאנצ'ים כל כמה שניות כמקובל בז'אנר שמקובל כנמוך בתיאטרון הישראלי ולמה בעצם? אולי כי אף אחד לא יודע לעשות את זה כראוי? ציפי פינס, הנה מה שתמיד חיפשת: גם ישראלי, גם רלוונטי וגם מצחיק. מצחיק מאד ציפי. כנראה התלמידים שלימדת באמת למדו יותר מדבר או שניים. קרן נחום המגלמת את נפשו של סוחול מרגשת ומפליאה באנרגטיות שלא נגמרת. ניר גרנות נכנס לשתי סצנות (בסצנת מוכר הרגשות הבלתי נשכחת) שונות ומגוונות. אסף סולומון, המשחק את הגוף ממלא בגופו את הבמה וסוחט פעם אחר פעם צחוקים בלתי נשלטים מהקהל. דורון פרימו קורן מאינטיליגנציה בתפקיד ההגיון ומצחיק באשר הוא. והוא מוכשר. עומר עציון בתפקיד האגו בנה דמות אמינה ומשכנעת של מאצ'ו פגיע ונלעג, השחקן הצעיר הזה יודע להצחיק ויודע לרגש ולפעמים הוא עושה את שניהם בו זמנית. אריאל נוביק היפה משחקת את מושא חלומותיו של סוחול ונכנסת אל תוך הלב וסוחול עצמו - רן זמיר שסוחב את ההצגה על כתפיו הצנומות שמצמרר את הקהל בסצנה האחרונה וצריך למצוא את עצמו בבית המשוגעים שיצר קורן עושה עבודה משובחת למרות שפתח את ההצגה מהוסס קצת. בהצגה של הבמאי גור קורן כבר ביקרתי בתקופת לימודיו בבית צבי (הדרמה ההזויה - "שרון סמו רוצח" ) לא התלהבתי בזמנו, אר הפעם הגיש קורן לצופים מוצר מהוקצע,מצחיק ומרומם נפש,אמיתי ומרגש. עלה והצלח גור. בתקווה שאתבדה. גרי בילו מנהל בית צבי מתכוון להכניס בין כותלי בית סיפרו את התופעה הנלוזה המכונה:"ריאליטי טי.וי." מר בילו ידידי, בוגריך יצרו טלוויזיה ברחוב שוונצינו ויותר אמיתי מזה לא תמצא בשום מקום. ובקשר לראמטיזם: אחרי אמבטיה חמה הוסף תגובה

בן עמי שתיימגוד , (02/06/2004)

5. חזק ואמץ

עינת , (27/05/2004)

4. חוויה!!!

עמית מלכה , (27/05/2004)

3. יופי של חוויה

אליהו ביג , (24/05/2004)

2. הצגה מצוינת

תומר לוי , (23/05/2004)

1. כל הכבוד

רונן רוקמן , (22/05/2004)