|
|
|
 |
הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דנה רוטנברג , לימור דרור
מאת: פיטר ברנס
תפעול תאורה: אלי ביז'אוי
בימוי: קארין סיגל
מוזיקה: יוסי בן-נון
תעתוק וניהול מוזיקלי: ענת שטרנשוס
תאום אמנותי: עמיר ברנר
תחקיר ועריכה: ענת שטרנשוס |
הופעה ראשונה: 26 במרץ 2005
משך הופעה: שעתיים וחצי כולל הפסקה
|
|
|
|
אירופה של המאה ה-14, המגיפה השחורה.
אנשים מתים כמו זבובים, השחיתות בשלטון פורחת,
האנושיות והמוסר פשטו את הרגל.
כך מתחיל מסעו של האב פלוט שאוסף סביבו חבורה עליזה כדי להילחם במגיפה
ולהפיץ את דבר האלוהים: את השמחה.
מחומשים בצחוק, באהבת אדם, בבדיחות ובחרוזים הם מקימים קבוצת תיאטרון ויוצאים למסע אשר יביא את בשורת האהבה.
מחזה על אכזריות, שחיתות, תאוות בצע ומוות.
על הומניות, אמונה, אומנות וכוח החיים.
ובעיקר מחזה על כוחו של התיאטרון לגעת, להשפיע, לשנות
ולהאיר את הדרך בתקופות חשוכות .
בהשתתפות תלמידי שנה ג'' ובוגרי הסטודיו
לפרטים והזמנת כרטיסים נא להתקשר בימים א-ה בין 09:00 – 15:30
לטל: 6886514 – 03
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. מומלץ ביותר !!!
 | |  | | איזה יופי של עבודה צעירה, תוססת, מורדת, נושכת, מתריסה, מתגרה, חכמה, מעוררת מחשבה ויפה ופיוטית. לא אשכח את ריקוד החיילים עם הנשים המצורעות לצלילי מוזיקה נוגה והתמונה הסופית עם קרן האור היחידה על קבוצת האפים האדומים המיותמים על קרקע הבמה. מזל שיש מקומות כאלה שנותנים ביטוי לתיאטרון הרפתני ומתמרד, לניסיונות מפוארים. צוות צעיר ותוסס שלא לוחץ יותר מדי במשחקו בשל הנחייה ברוכה כנראה של במאית רגישה, תפאורה פונקציונלית וחכמה, מוזיקה שמתאימה את עצמה לחומר הנכון ולתקופה, ולא פחות גם מוסר השכל מעניין ומשמעותי ביותר. בימוי מקסים ליצירה מורכבת.
הוסף תגובה | |  | |  |
| דניאל לנזיני , (09/04/2005) |
| 2. תיאטרון במיטבו
| | | | עונג צרוף, שעתים וחצי שחלפו בהיעף.
שחקנים צעירים ומוכשרים, ברגעים קסומים של תיאטרון
שמציג את החיים באור מלא תקווה למרות הכל.
באתי, נהניתי, המלצתי.
הוסף תגובה | | | | |
| 1.
| | | | חגיגת תיאטרון מיוחדת במינה! מדהים, מדהים, מדהים!
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|