|
|
|
 |
הקאמרי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: עדי גילת , דינה בליי , מיכל אבולעפיה , התזמורת הקאמרית הישראלית , עמנואל חנון , אליאן ולג'י , מיה וייזר , מיכל הרמן , יוחאי גינתון , דירק קונש , עודד צדוק , לי מאיר , טקנורי קאואהרדה |
הופעה ראשונה: 6 באוקטובר 2006
|
|
|
|
מופע בין תחומי שהוא פרי של שיתוף פעולה בין תיאטרון הקאמרי, התזמורת הקאמרית הישראלית ותיאטרון קליפה והוא משלב ספרות, תיאטרון, מוזיקה ומחול.
קהל נופשים נהנתני של הבורגנות היהודית מתאסף כמדי שנה בבדנהיים, מצפה לפתיחתו של פסטיבל האמנויות הססגוני וממשיך להתעלם מסימני הפורענות שאותותיה הולכים ונעשים יותר ויותר מוחשיים, עד לאיסוף הבלתי נמנע בתחנת הרכבת, רגע לפני שהם נדחסים לתוך קרונות המשא שיובילו אותם מזרחה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (11 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 11. חוויה מרטטת ומדהימה - רוצו ומיד
 | |  | | מופע מהמם,מרטיט ומרתק [לצערי קצר] שצופים לעתים נדירות וחד פעמיות,במחוזותנו [כצחוק של עכברוש בקאמרי, ואמריד באופרה] הפקה מדהימה ומושקעת של פי הנובלה של אפלפלד...שמעוררת עדין ! תהיות על החברה היהודית המתבוללת/נהנתנית ודחויה !!! בארצות דוברי גרמנית, שלא קראה את הכתובות הזועקות מקיר - והמשיכה עד תומה להתפרס ולהדחק לחברה כפויית הטובה, שלא רצתה אותה בקירבתה , חרף תרומתה התרבותית/כלכלית וכו' ! אנו חווינו
לדאבוננו ,את מבחן התוצאה לדראון עולם !!! המופע/אירוע מדהים, בהלחנתו וניצוחו של גיל שוחט והתזמורת הקאמרית.
התפאורה והבימוי המדהים, הלהקה , שירתה המצמררת של עינת אורנשטיין [ שהופיעה 'בצחוק של עכברוש ?']הסמליות הצועקת ומרמזת ב ל ב ן [תרתי משמע] ולכל המשקיעים ממרצם וכשרונם , תודה תודה לחוויה בלתי נשכחת !!! כל הכבוד והיקר, לנועם סמל ולבחירותיו הראויות - המשך הלאה, כי זה תאטרון במייטבו. שפו...שפו - רוצו מהר לחוות
הוסף תגובה | |  | |  |
| רותי יגאלי , (26/02/2007) |
| 10. שעמום בלתי נסבל
| | | | המלך הוא עירום. ההפקה משעממת התפאורה של רות דר מיותרת ועודד תאומי כה רע עד שאין משגיחים בנוכחותו הכוראוגרפיה מוגבלת בקיצור מ י ו ת רררררר
הוסף תגובה | | | | |
| רחל בן יעקוב , (21/01/2007) |
| 9. ההשג של עדית הרמן
| | | | הקריינות של תאומי והמוסיקה של שוחט מגלמות את כל מה שייצוג של השואה צריך להימנע ממנו: מניפולטיביות, מנייריזם, מוחצנות מוחלטת. ב"אסתטיקה" הזו חבויה גם תפישה סטריאוטיפית ומעוותת של העבר, כיוון שכבר בעיני האורחים המשכילים יותר בבאדנהיים 1939 היא הייתה נחשבת למיושנת ודקדנטית לגמרי (אף אם גם לה היו ידידים ב 1939, בעמדות מפתח). שלא במתכוון, ההצגה מעלה את השאלה מי דקדנטי יותר. ההצגה מקבלת עוצמה אמיתית מעבודת התנועה של עדית הרמן שחותרת תחת הקלישאות, מעוררת מחשבה ופותחת צוהר להסתכלות רחבה. שוחט אף פעם לא ניחן בטון אישי אמיתי - וזה המצב גם הפעם, אלא שהוא מרחיב את מעגל המלחינים שמהם הוא מקבל "השראה" - ביניהם עמיתים בני זמננו שיש להם שפה אישית אמיתית, המחייבת כנראה שכפול.
הוסף תגובה | | | | |
| נועה לוריא , (10/01/2007) |
| 8. בדנהיים-הקאמרי-תז הקאמרית-קליפה-לראות
| | | | בדנהיים-תיאטרון הקאמרי-תז הקאמרית הישראלית-קליפה
עוד מופע לא שיגרתי בתיאטרון הקאמרי.הצגה,קונצרט,תיאטרון תנועה,פנטומימה או כפי שנקרא בפרסומים-קונצרט תיאטרלי.
יש במופע" בדנהיים "עפ"י ספרו של אהרון אפלפלד ומוסיקה של גיל שוחט מכל זה.
הקאמרי שיתף במופע מוסיקלי תיאטרוני זה את התזמורת הקאמרית הישראלית ואת תיאטרון קליפה.
פרט לדברי המספר-עודד תיאומי הטוב אין במופע זה מילה מדוברת אחת.אין מונולוגים,אין דיאלוגים.יש מוסיקה ותנועה על רקע דברי המספר.
הנובלה של אהרון אפלפלד מספרת על השאננות של יהודי גרמניה בשנת 1939 הבאים לפסטיבל אמנויות בבדנהיים ולמרות הסימנים הברורים על מה שעומד להתרחש מתעלמים מהסימנים אינם עוזבים את תענוגות הריגעיים עד שבסופו של דבר מובלים בקרונות בהמות לפולין.
אתחיל מהמוסיקה של גיל שוחט כי לדעתי היא הדומיננטית והעיקרית במופע זה.
ראשית היא עומדת בפני עצמה,חזקה,מעולה,שפע רעיונות שאפשר לנגנה באולם קונצרטים מבלי שיפגע משהו מעוצמתה ויופיה.
שוחט מתחיל בצלילים מודרניים בהתחלת המופע ונע בין מוסיקה עכשוית לבין מוסיקה שנוגנה ב1939 ומסתיימת בקינה על שהתרחש ושאולי אפשר היה לצמצם או למנוע....
ההדגמה של מה שהמספר אומר הן במוסיקה והן בתנועה מעולה.
יש תנועה מקסימה לאורך כל המופע ויש לך את ההרגשה שהמספר כאילו מסביר את המתרחש כל הבמה.
יש סצינות חזקות במיוחד כגון הסצינה בה נכנסים אל תוך המזודות ספק מצבות או הסצינה עם שמיכות ובדים ההופכים לחבל,כיסוי וטלית.או סצינת הקנקן-כאשר הלהקה רוקדת בגרביים אדומות במסך מורד בשלושת רבעי כך שרואים רק את הרגליים הרוקדות ואחרות.
התפאורה והתלבושות של רות דר נהדרות.מסכים ענקיים מצויירים בירוק כיער ושדה שקופים לאורך ולרוחב הבמה כאשר מאחוריהם מתרחשות פעולות שונות ותנועות כבקידמת הבמה.
התזמורת יושבת בשחור בעומק הבמה והלהקה בלבן בקידמת הבמה.
הביצוע,השילוב,הבימוי של מיכה לוינסון ועמרי ניצן ותנועה-עדית הרמן והן התאורה-קרן גרנק טובים מאוד, לא שיגרתיים, מלאי ענין וחן.
"שלום בית אתה נשאר כאן ואנו יוצאים לדרך"כך אומר המספר כשאנו יודעים מה היתה הדרך שממנה לא חזרו.
המופע שהושקע בו רבות מועלה למספר מצומצם ביותר של הצגות-10 וכדאי לראותו ולו רק כדי להיוכח שאפשר להציג מופע על נושא השואה גם בדרך אחרת מרתקת ושונה.
לראות או לא לראות-כן
elybikoret@gmail.com
קישור לביקורות נוספות:
http://www.israblog.co.il/347368
נכתב על ידי elybikoret , 27/12/2006 08:09
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , (27/12/2006) |
| 7. מופע מרתק
| | | | מופע לא שגרתי ומיוחד בתאטרון -המוסיקה נכנסת לנשמה
הוסף תגובה | | | | |
| 6. ערב מטרחן ומייגע במיוחד
| | | | זה לא תיאטרון זה לא מחול אולי קונצרט אבל בעיקר זה רע עודד תאומי חסר כריזמה משוטט על הבמה חסר אנרגיה הרקדנים חסרי חן והכוריאוגרפיה חסרת דמיון. ושומו שמיים 2 במאים לא פחות ולא יותר. התוצאה רעה ומאכזבת
הוסף תגובה | | | | |
| אהוד יעקובי , (03/12/2006) |
| 5.
| 4. בומבסטיות חסרת תקנה
| | | | הטחו עיני כולכם מראות? הרי זה עוד ביטו ילמגלומניה הפושה בנו. נלקחה נובלה מעודנת וקטנה של אפלפלד והפכה למוצר מתויג כבד ומחוצץ. למעט הבגדים הלבנים של רות דר. הכל היה מוגזם גדול ומפריע. עודד תאומי היחיד המשמיע קולו בהצגה, מחצץ בפיו את מילותיו של אפלפלד ונשמע מרוחק ומנותק ונטולל ענין בטקסט. המוסיקה מיותרת מן הרגע הראשון ועד לאחרון. "ליד" אחד, פרק מרביעייה של ברהמס, מוסיקת בתי קפה משנות השלושים ועוד גילו "וונדרקינדי" היה בהם די. אם באירוע תיאטרוני מדובר התזמורת והמוסיקה החדגונית מכבידות על מילותיו השבריריות של אפלפלד.
עדיף היה ליצור מן הסיפור הזה בלט, כי הרי דרמה אין כאן. בכלל בימים ששני יוצרים צעירים יחסית ענבל פינטו ואבשלום פולק משחררים לאוויר העולם סדרה של זיקוקין דינו בימתיים מחומר דרמטי משמים, מייצרים שני במאי תיאטרון ובמאית מחול אחת מופע יקר, כבד, דל רעיונות ובעיקר כאמור משמים? חבל על התקציב הציבורי המתבזבז נוכח עינינו.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. אהרון אפלפלד
| | | | נו, מופע מרתק, אבל למה אני צריך לסבול תזמורת קאמרית כל הערב. מזל שזה ארך 65 דקות. ושוב מתוך משקפיים של סטודנט להיסטוריה של עם ישראל חסרו ב"הצגה" משחק ומלים של שחקנים. אומנם יש קריין בצבעי האפלה, אבל לחובבי המוסיקה הקמארית יתכן שהמופע היה עילאי.
תודה וגמר חתימה טובה.
הוסף תגובה | | | | |
| יוסי הגלילי , (07/10/2006) |
| 2. ערב מיוחד ומדהים
| | | | מופע המשלב את כל האומנויות- נגינה של תזמורת נהדרת, ריקוד, שירה מרטיטה והעיקר שחקנים גדולים ללא מילה.
מעניין, מעורר מחשבה ודמיון בעזרת הדרך המיוחדת שהעלו את הנושא.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. נפלא!
| | | | מופע מדהים ומרתק, עשוי ברמה גבוהה, מדוייק ומלוטש להפליא. שילוב המוסיקה, המחול , המספר והסיפור יוצרים חוויה חד פעמית שלא רואים כמותה בתיאטרון שלנו. כל הכבוד לתיאטרון הקאמרי על היוזמה האומנותית והביצוע הנפלא וכל זאת על פי קריטריונים אומנותיים בלבד וללא שמץ של מסחריות.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|