|
|
|
 |
תיאטרון החאן |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
בית משותף: בקומה העליונה גר זוג נשוי (לירון ברנס ושרון שטרק), בקומה מתחת – אביו המבוגר של הבעל (אבינועם מור-חיים) והמטפל (אודי רוטשילד) ובקומת המרתף משחקים ארבעה גברים בקלפים (יהויכין פרידלנדר, יואב היימן, יוסי עיני ואריה צ''רנר).
באולם יושב זוג נוסף שצופה בהצגה (יהויכין פרידלנדר ופלורנס בלוך).
מנחה הערב (ניר רון) מבטיח הצגה אינטראקטיבית, מלווה בפרשנות ובהפתעות.
אלא שהדברים מתפתחים קצת אחרת:
האינטראקטיביות יוצאת משליטה והפרשנות מפתיעה.
כולם רוצים להיות מאושרים ועל הבמה נותרות כמה גופות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (19 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 19. הצגה יוצאת מגדר הרגיל
 | |  | | בקלות רבה הצגה מודרנית שהתחילה כאימפרוביזציה יכלה לצאת טיפשית ופלצנית- אך במקרה של אושר, אלו הדברים האחרונים שאפשר לומר על המחזה. ההצגה הייתה עמוקה, מצחיקה ושנונה, נוגעת ללב, בבימוי פנטסטי וכראוגרפיה יפםיפיה. ההצגה הייתה יפה מעניינת מעשירה ומאוד אסטטית. גם המשחק היה טוב. פשוט הצגה יוצאת מן הכלל. נדיר למצוא הצגות כאלה בארץ
הוסף תגובה | |  | |  |
| ליאת , ירושלים (17/05/2007) |
| 18. קסם של הצגה - מקוריות, הומור וקצב טוב
| | | | בקושי שומעים על ההצגה בפרסומים - אבל זה לא אומר דבר.
ההצגה פשוט מקורית, לא מרובעת כמו הרבה הצגות של המימסד החושב עצמו. יופי של קצב, הומור, רעיונות בימוי מקוריים ופשוט כיף. כמובן שיש מקום למחשבה בעקבות ההצגה על החיים ועוד. חבל שההצגה לא מספיק מפורסמת - כדאי שיותר אנשים ייחשפו אליה.
הוסף תגובה | | | | |
| 17. אחת ההצגות הגרועות שראיתי לאחרונה
| | | | לא מרגש, לא מצחיק, לא ברור, מלא בשטויות. הקריין מטופש, מפסיק כל רגע את ההצגה ושואל אם הקהל מבין. לא ברור לי מה רצה המשורר להגיד, אולי יש קטע אחד בסוף כשהבן מתאבל על אביו שהוא קטע חזק. כל השאר - פשוט מבזה את השחקנים.
הוסף תגובה | | | | |
| 16. נראה לי שמישהו מוחק את כל הביקורות הרעות
| | | | כי אני וכל מי שישב מסביבי יצאנו מזועזעים מהשטויות ומהרמה הירודה של ההצגה. שחקנים טובים מתבזים במחזה מעצבן ומלא בשטיקים מעייפים. לא היה מצחיק. היה נורא ואיום ואם היתה הפסקה, היינו קמים באמצע והולכים.
הוסף תגובה | | | | |
| 15. הצגה מעולה ביותר
| | | | יצאתי מן ההצגה כולי נפעמת.
ה"מסר" היה כ"כ ברור ועם זאת כ"כ מתוכחם ומצחיק.
השחקנים היו נהדרים!![במיוחד ה"קריין"]
היו גם קטעים שנגעו באופן מיוחד - למשל כשהבן רוחץ את האבא, או כשהצעירה מודה לאלישבע כשהיא מפנה את השלחן - הבדלי המעמד שלהן היה חזק.
פשוט מעולה!!
הוסף תגובה | | | | |
| 14.
| 13. תענוג צרוף
| | | | הצגה מעולה. ראיתי פעמיים, ויצאתי דומע ומאושר. הצגה עם מסר, אבל הדבר שהכי בולט בה זה שהיא פשוט מהנה. כיף לא נורמאלי. השחקנים מעולים, התקשורת שלהם עם הקהל טובה, והסיפור מצויין. הקטעים הכי טובים הם אלו בהם השחקנים פורצים בריקוד השימחה - אלו רגעים אנרגטיים וסוחפים - הרגשתי שאני משתתף בהתפרצות השמחה שעל הבמה.
אגב, אני חושב שאכן הכוריאוגרפיה מדהימה. בחלק שבו פלורנס מטיילת בין העולמות השונים, הגוף מצתמרר מעוצמת החוויה. אני חושב שבסרטים ומוזיקה יש פוטציאל העברת תחושה גדול יותר מאשר בתיאטרון, אבל הקטע הזה עלה על כל סרט שראיתי. אני לא מומחה גדול לכוריאוגרפיה, אבל אם הצליחו לצמרר אותי בצורה כזאת יוצאת דופן, אז זה בטח העילית שבעילית של האומנות.
הוסף תגובה | | | | |
| 12. מיכאל גורביץ' במייטבו
| | | | הלכנו לאושר כל המשפחה, הבת שלי שגרה במנהטן אמרה שזה היה יותר טוב מכל הצגה בברודוואי או כל דבר אחר בניו יורק. כולם צריכים לראות את ההצגה "אושר"
מיכאל גורביץ' הפציץ שוב
הוסף תגובה | | | | |
| 11. הכל אודות מציאות ודימיון
| | | | המחזה "אושר" הוא שילוב נדיר של חוכמה, רגישות, ביקורת מרירה-מתוקה על "פלצנות הביקורת", התבוננות מרתקת על הטוב והרע, על הגודש ועל הריק שבחיים, על אובדן האמונה התמימה שבאהבה והאושר "הפשוטים", על הניכור ועל האידאליזציה בין אב-בן-בחיים לבין אב-בן-לאחר המוות...
אם נוסיף כוריאוגריפה "חיה" (בסגנון של הקמצן) המזמינה את דימיונו של הצופה... וגם צוות שחקנים מדהים...
אזי לא נותר לי אלא לזעוק וללחוש:
תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 10. פשוט 10
| | | | ראיתי היה פו מפתיע ומאוד מקסים בהצגה שלא ראיתי בהצגות אחרות אהבתי מאוד השחקנים בהצגה המרשימה הזאת
הוסף תגובה | | | | |
| 9. במאי השנה
| | | | מיקי גוביץ זכה היום בתואר במאי השנה בפרס התיאטרון על הצגה זו.
ישר כח!
הוסף תגובה | | | | |
| 8. צודקת
| 7. רואים את התפרים
| | | | גם ה"קמצן" היתה הצגה לא גמורה, יבשה מבחינה רעיונית,
וכמעט שהרחת ריח של נפתלין מהבמה.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. מדהים
| | | | אחת ההצגות המרהיבות שראיתי.
בימוי ומשחק יוצאים מן הכלל, הזוי, מצחיק, מרגש...
כל הכבוד....
הוסף תגובה | | | | |
| 5. כמה יפה
| | | | ההצגה מפלרטטת עם ההתמכרות שלנו לבידור. היא נותנת ואז לוקחת, ומשאירה ריק. הריק הזה - שיוצר אצלנו תשוקה למשהו - הוא נושא חשוב בהצגה. הכמיהה האוטומטית שלנו - מאין היא מגיעה? מה יש מתחתיה?
כמה לירית ההצגה הזו. כמה יפה ויזואלית.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. הצגה אסקפיסטית על אסקפיזם
| | | | גם בהצגה זו ממשיך גורביץ' במסורת ה :"כמה אני במאי גדול וקוסם של תיאטרון מלא בטריקים". גם פה ממשיך גורביץ' לברוח מעצמו, למחוק שחקנים, לדבר על כלום. שעה וחצי ישבתי ולא הבנתי מה רוצים ממני ולאן כל זה מוביל? רק לרגע אחד, בו עומד הבן אושר אל מול אביו מוכה השץ, רגע אנושי של חמלה בים של הבל - נוגע הבמאי באמת הכואבת. מעט מידי. חבל הרבה.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. חומר טוב!
| | | | מצויון פשוט וטוב , באמת אחרי מה שיותם כתב אני באמת חושבת שאין בהצגה כורוגרפיה או תנועה ששווה כל כך הרבה כתבות בכלי התקשורת טרום ההצגה הרי ההצגה הרגישה הזאת יורדת הפוך על הפוך בתיקשורת ההרסנית שיש כאן שיכולה בכתבה אחת או שתיים להפוך סלאב סוג ז" לאומן יוצר...או לטמטם לנו את המוח .
הוסף תגובה | | | | |
| 2. החאן בהתהוותו האימננטית
| | | | וואו.
נפעמתי. לא מבינים כלום שעה וחצי,
ואז בשיחה אחת מהותית עד כאב,
הכל נחשף, ומבינים, למה יש כזאת גולה בגרון.
תודה.
הוסף תגובה | | | | |
| יאיר אגמון , (16/01/2005) |
| 1. brgfgnjfr
| | | | ראיתי, מאוד אהבתי, מתוחכם ,שנון . אבל יש "רק" אחד ולא כל כך מיוחד חיפשתי וחיפשתי את אותה כורוגרפיה שכל כך דיברו בשיבחה של "השחקנית" ,דוגמנית רקדנית ידידתנו רננה רז אך לצערי לא מצאתי ... מזל גדול יש להצגה שלצד כורוגרפיה?... ברמה של סטודנטית שנה א עמדו שחקנים וכמובן יוצר ההצגה מיקי גורביץ שהם מהטובים בתחום .
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|