|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
| La belle de Gaza |
היפהפיה מעזה |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2024
ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: שעה ו-16 דקות
|
|
|
|
במהלך צילומי סרטה הקודם, הבמאית יולנד זאוברמן שמעה על צעירה טרנסג'נדרית שסופר עליה שהיא נמלטה ברגל מרצועת עזה לאחר איומים ברצח בגלל היותה טרנסית והגיעה לתל אביב כדי להגשים את זהותה. כעבור מספר שנים יולנד חוזרת לתל אביב כדי למצוא את אותה צעירה. במהלך החיפוש אחרי הבחורה המסתורית היא פוגשת שורה של נשים טרנסג'נדריות פלשתיניות וישראליות, המתפרנסות מעבודת מין ועבודות מזדמנות, כאשר כל אחת מגשימה את חלומה בדרכה. הסרט "היפהפייה מעזה" הוא שיר הלל לאותן נשים שחוות על בשרן את מסע ההישרדות היומיומי הכל כך מסוכן רק כדי שיוכלו להיות הן עצמן.
ביקורות
****
הבמאית הצרפתייה-יהודייה יולנד זאוברמן עסקה בקריירה שלה לא אחת בנושאים שהם בבחינת טאבו. במרכז סרטה "אנשים מתויגים" (1988) גבר דרום-אפריקני שקוטלג כשחור אחרי שנישא לאישה לבנה והשניים הביאו יחד ילדים לעולם. ב"האם היית עושה סקס עם ערבי?" (2011) היא מאתגרת גברים ונשים ישראליות וישראלים, ערביות וערבים עם הדעות הקדומות שלהם בכל הקשור ליחסים עם בני העם החי לצידם כאן. ב-"M" (2018) היא תיארה את חזרתו של החרדי לשעבר מנחם לאנג לעיר הולדתו בני ברק, שם סבל בילדותו מהתעללות מינית מתמשכת.
היפהפייה מעזה היא דימוי, אניגמה, פנטזיה לא קיימת אבל מאוד נוכחת כרעיון. הסרט מתאר את מאבקן של טרנסיות פלסטיניות שחוות מסע הישרדות יומיומי מורכב ומסוכן בדרך להגדרה עצמית. הן חיות בין העולמות הישראלי והפלסטיני, שבהם לא מספיק שהן מתמודדות עם הגדרת הזהות הטרנסית והצורך להיות הן עצמן, אלא שבגלל הגדרת הלאומיות שלהן הן חיות בתוך מציאות של קונפליקט ודיכוי, הן על ידי משפחותיהן השמרניות והן על ידי השלטון הישראלי המפלה.
הסרט מוגדר כדוקו-דרמה משום שהוא משלב בין הז'אנרים ויש בו קטעים וסיטואציות "מבוימים", בצד דוקומנטציה טהורה. אחת השחקניות הבולטות בו היא תאלין אבו חנא, ערבייה נוצרית ילידת נצרת. היא שיחקה בין היתר ב"קריוקי", "M", בסדרות "מלכות" ו"גולסטאריות". היא והאחרות נחשפות ומדברות בגילוי לב על ניתוחי שינוי המין שעברו, על סכנות העבודה ברחוב (כדי לממן את הניתוחים המורכבים והיקרים של שינוי מין הן נאלצות לעשות זאת) ועל השאיפה למימוש עצמי מלא. "היפהפייה מעזה" הוא סרט "אפל" ואינטנסיבי שצולם בעיקר בלילה במצלמה ניידת, מה שמדגיש את הדינמיות של חיי הטרנסיות. הן משוחחות זו עם זו ועם הבמאית וחולקות חוויות חיוביות וגם קשות ממסעות החיים שהן עוברות. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|