|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בימוי: ריצ'ארד גלצר, ווש וסטמורלנד |
משתתפים: אמילי ריוס , ג'סי גרסיה , צ'אלו גונזלס |
הופעה ראשונה: 2006 ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
קינסניירה היא טקס המסמל את התבגרותן של נערות לטיניות והסרט נע בין שתי
חגיגות התבגרות כאלה. לחגיגה של אמילי, צעירה ממוצא מכסיקני, מגיע אחיה.
כבר מהתגובה הנזעמת של האב מתגלה כי מדובר בכבשה שחורה ואח"כ מתברר למה.
קרלוס הוא הומו ר"ל. הקינסניירה הבאה היא של מגדלנה דודניתה והחלום של זו, שהוריה מצויים בתחתית הסולם החברתי, הוא להגיע לחגיגה על גבי כרכרה מפלצתית בדמות לימוזינת האמר המתוחה למימדים לא הגיוניים. הבעיה: היא בהריון, מצב שאליו נכנסה בצורה לא כל כך שגרתית. מי בכלל יאמין לה שהיא עדיין בתולה...
הסרט מטפל בשלל נושאים קרובים אל הלב ובכולם הוא נוגע בחינניות רבה:
משפחה, התבגרות, גזענות, מיניות, פערי מעמדות. העלילה ממוקמת כולה בשכונת אקו פארק שבלוס אנג''לס, פרבר מהגרים שהפך בשנים האחרונות מוקד התעניינות מצד כרישי נדל"ן. אתר ההתרחשות על השינויים הפוקדים אותו מתפקד כאחד הגיבורים המרכזיים (חלק מהפרצופים שתראו על המסך הם תושבי המקום, חסרי כל ניסיון משחק). הרבה אהבה ורגישות מושקעות כאן, בעיקר אהבה למין האנושי ואהבה למדיום שבתוכו פועלים ריצ''ארד גלצר וווש ווסטמורלנד. זה, בצירוף תסריט פשוט לכאורה אבל מאד מתוחכם, יחס הכבוד שזוכות לו כל הדמויות, שחקנים נהדרים ויכולת בימוי מרשימה זיכו את הסרט גם בפרס הגדול וגם בפרס הקהל של פסטיבל סנדאנס 2006 (אירוע נדיר בתולדות הפסטיבל החשוב ביותר של צפון אמריקה).
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|