בארבעת הקונצ'רטי שכתב ויוולדי לכינור ותזמורת נתן המלחין ביטוי לתנועה מתמדת – מצד אחד המחזוריות הנצחית של העונות, ומצד שני תהליכי השינוי המתמיד בטבע שהאדם הוא רק חלק קטן ממנו. בתום שנה שבה השתלטה מגיפת הקורונה על העולם, שנה שהפכה להיות עונה אחת של הישרדות, שנה שבה כמעט ולא הצלחנו להבחין בחילופי העונות – "ארבע העונות" הפכה ליצירה רלוונטית במיוחד, ועל כן היא נבחרה כבסיס לעבודת המחול החדשה של איציק גלילי. דרך יצירה זו מבקש גלילי לבחון את תהליכי השינוי שעוברים על האדם ולעורר שאלות ומחשבות על האופן שבו יתמודד האדם בעתיד עם מחזוריות הטבע.

לצורך ביצוע היצירה יצטרפו אל להקת הרקדנים נגני תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, בהובלת הכנר אסי מתתיאס. החיבור שמתרחש על הבמה בין הרקדנים לנגנים, בין התנועה לבין המוזיקה, משקף את אותו חיבור ייחודי שויוולדי יצר בין התנועה של הטבע לבין אנסמבל כלי המיתר. יחדיו הופכים הרקדנים והנגנים על במת האופרה הישראלית, לגוף אחד חסר גבולות ממשיים.


ארבע העונות, צילום: יוסי צבקר