|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: פיטר סראסגארד, ג`ון מאג`ירו, בן צ`פלין, לאוני בנש, זינדין סואלם, ג`ורג`ינה ריץ` |
הופעה ראשונה: 2024
ארץ מקור: ארה"ב , גרמניה
משך הופעה: שעה ו-35 דקות
|
|
|
|
סרט עלילתי על מתקפת הטרור באולמפיאדת מינכן 1972, והדרמה שהתחוללה באולפן חדשות הספורט ששידר את האירועים בשידור חיי לכל העולם.
במרכז הסיפור נמצא ג'ף (ג'ון מגארו), מפיק צעיר ושאפתן שמנסה להוכיח את עצמו לבוס שלו, מפיק הטלוויזיה האגדי רון ארלידג' (פיטר סרסגארד). יחד עם המתרגמת הגרמנייה מריאן (לאוני בנש) והמנטור שלו מרווין בדר (בן צ'פלין), ג'ף לוקח באופן בלתי צפוי את המושכות על מה שיהפוך לאחד מהשידורים החיים המותחים בהיטוריה. כאשר הנרטיבים משתנים, הזמן מתקתק, ושמועות סותרות מתפשטות וחייהם של החטופים תלויים על חוט השערה. ג'ף מתלבט בין החלטות קשות בעודו מתמודד עם מצפונו המוסרי.
ביקורות
****
ארבע שנים אחרי אירועי האמת של הסרט הזה עלתה למסכים דרמה עסיסית על עולם שידורי הטלוויזיה. זה היה הסרט "רשת שידור", ביים אותו סידני לומט, על פי תסריט של פאדי צ'ייבסקי ובמרכזו עמדה התאווה והסגידה הבלתי נכבשת לאלוהי הרייטינג. לכאורה, אין קשר בין "רשת שידור" ל"5 בספטמבר". אבל בהחלט יש זיקה ביניהם בכל הקשור לדינמיקה התוססת של השידור הטלוויזיוני החי ותוצאותיו, כפי שהדברים התנהלו בשנות ה-70.
ב"5 בספטמבר" אנחנו רואים תחילה צוות שידור ספורט מקצועני, מודרני, מתוקתק, מכוון עצמו לסיקור מהיר ויעיל של אירועי הספורט בבמה הגדולה בעולם לתחום מדי ארבע שנים - האולימפיאדה. ומהאולפן שלהם במינכן הם מסקרים ומפרשנים את שבירת השיאים הסיטונית של השחיין היהודי-אמריקני המצטיין מארק ספיץ. אבל אז הכל משתנה. תוך כדי השידורים החיים מתברר לג'ף שהפוקוס חייב לעבור לאירוע טרור מצמרר ומעורר אימה שמתפתח בשטח. מתברר כי לנגד עיני העולם והמצלמות מתרחשת השתלטות של מחבלי ארגון הטרור הפלסטיני ספטמבר השחור על חלק מחברי המשלחת הישראלית, שנלקחים כבני ערובה ונפתח מו"מ בינם ובין זרועות הביטחון הגרמניים במינכן. הסרט מתעד את אנשי ABC ספורט לאורך כל שלבי האירוע. כולל רגעי ההתעלות כאשר נפוצה שמועה שאנשי הביטחון הגרמנים השתלטו על המחבלים, ואז מפח הנפש כשמתברר שאירוע החילוץ כשל ו-11 מחברי המשלחת הישראלית נטבחו באכזריות.
ההתבוננות על האירועים מצד צוותי המצלמה שנשלחו כדי לקבל זוויות טובות יותר על המתרחש, והמעקב מהקונטרול בנשימה עצורה אחר האירוע, מצולמים בקפדנות וביעילות. יש כאן שמירה על אותנטיות מירבית, כולל שימוש בחומרי ארכיון ושחזורים תקופתיים נאמנים למקור, עם צילומי שחור-לבן גרייניים, באיכות של אז, הרחוקה מאוד מהליטוש הטכני של היום.
מאחר שמדובר בצוות תיעוד אירועי ספורט, שאינו מנוסה באקטואליה, הם מתלבטים באופן בו יכנו את האירוע, ובסוף בוחרים באופציה הנכונה -טרור. בימים אלה, בהם תסריטו של "5 בספטמבר" מועמד לאוסקר, נערך מסע דה-לגיטימציה לסרט (המועמד לאוסקר בקטגוריית התסריט) בארה"ב, הקורא לקהל לא ללכת לצפות בו. אני מקווה שהוא לא יצלח. מדובר בסרט טוב מאוד, שהקאסט הגרעיני שלו סרסגארד, בנש וצ'פלין, מטילים זרקור ענק על אירוע שאסור שיישכח, גם 53 שנים לאחר התרחשותו. אוסף באירוניה צינית שהסרט "מינכן" (2005), של סטיבן ספילברג, הוא מעין המשכון לו. הוא עסק בחיסולם של המחבלים שביצעו את הטבח, על ידי אנשי המוסד, בהוראת ראש הממשלה גולדה מאיר. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|