עמי בן ה-98 מקבל מכתב אל דירתו הזמנית בבניין המפונים, אותו הוא מסרב לפתוח. המכתב הסגור מוציא אותו ואת שני ילדיו למסע זכרונות בעקבות מכתב אחר שקיבל בעבר מהתנועה.
במכתב נקרא להצטרף להנהלה המרכזית כמלווה קהילות, תפקיד ששלח אותו להסתובב בין קיבוצי הדרום דווקא בשנים בהן האתגרים של היחיד בחברה הקיבוצית המקדשת את הקבוצה החלו לצוף- לאורך הדרך נחשף מפעל שנכנס לחובות בשם אחריות קולקטיבית, מאבקים על שינוי לינה משפחתית מול לינה משותפת המטלטלים את יסודות הבית הקיבוצי.
בין התחנות צפים סיפורי מתנדבים, תשוקה ואשמה; עדויות על הדחקה, נידוי וסילוק וסדקים שנוצרים כאשר קול אחד שולט במקהלה ומשתיק אחרים.