 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קלאסיקה |
|
|
|
|
| |
| LE FANTOME DE LA LIBERTE |
רוח החופש |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: אדריאנה אסטי , ז'אן-קלוד בריאלי , מישל פיקולי |
הופעה ראשונה: 1974
ארץ מקור: צרפת
משך הופעה: 104 דקות
|
|
|
|
טולדו, 1808, צבא נפוליון כובש את ספרד וחייליו הנאמנים של מלך ספרד המוצאים להורג בכיכר העיר זועקים: "הלאה החירות!" האם בני האדם מעדיפים שיעבוד? – לצד העיסוק במוות (ובסאדו-מאזוכיזם ובנקרופיליה ובגרונטופילה), זו הסוגיה העומדת במרכז סרטו הלפני-אחרון של לואי בונואל.
בן 74 היה כשביים את 'רוח החופש' ועדיין הצליח לשטות בכולם עם תסריט משוחרר (בשיתוף עם ז'אן-קלוד קארייר), המכיל לא עלילה רציפה אלא אסופת אפיזודות כמעט מקריות השזורות זו בזו ומעניקות לסרט את ארסנל התחמושת הייחודי רק לבוניואל: מפרובוקציות סוריאליסטיות, דרך הצגת פרוורסיות אנושיות גרוטסקיות, וכלה בהשתלחות חזיתית כנגד ערכי הבורגנות והקתוליות.
צרפתית, תרגום לאנגלית ועברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|