לראשונה, יתקיים שיתוף פעולה מיוחד בין הפסטיבל לבין פסטיבל "חשיפה בינלאומית למוזיקה". במסגרת שיתוף הפעולה ייפגשו יוצרים ויוצרות מעולמות המחול והמוזיקה ליצירת דיאלוג אמנותי חי, המחבר בין תנועה, צליל וקהל ומדגיש את הקשר העמוק שבין מוזיקה למחול. 

Preset 

 מאת קולקטיב החברות. כוריאוגרפיה: איתי מאיר בשיתוף קולקטיב החברות – מאיה כהנוב, ניצן ניסימוב, איתי מאיר, רוני פייגלר וקשת בן נעים. יצירה חדשה מאת קולקטיב "החברות" העוסקת בשבר אישי – איך הוא משנה אותנו ומהן האדוות שהוא מותיר אחריו. דרך שפה תנועתית, מוזיקלית וייחודית המושפעת מעולמות הרוק והפאנק, היצירה בוחנת את נזילות החיים – פרידות, התפרקות, אובדן, אל מול הדחף להמשיך במסילת החיים. יצירה אינטנסיבית ופיזית הבוחנת גבולות ויוצרת שילוב בין עולמות מכניים ורגשיים. הרגש הוא המקור לכל – רקדניות ובמה שמבטאות אמת וכאב, בשילוב עם דרמה ופנטזיה.

סכר

 מאת ובביצוע עלמה קרבט שמש ושרי זק לוי. "סכר" הוא מופע בינתחומי בו המוזיקה והמחול שזורים זה בזה ליצירת מרחב מופשט ורגשי. בהשראת השיר ״סכר״ מאת יונה וולך, היצירה עוסקת במתח שבין הרצון לבלום את הכאב לבין הרצון להכיל אותו. עלמה ושרי יוצרות יחד עולם מדומיין מלא כאב, יופי ותקווה – מרחב תנועתי שמבקש לשמר את היכולת לחלום גם בתוך מציאות מתפרקת.

18 בנובמבר, יום שלישי , שעה 20:30 – בית ורטיגו , כפר אמנות אקולוגי בנתיב הל"ה 
 
19 בנובמבר, יום רביעי
ערב משולש
ערב משולש של היוצרות רוני חדש, שרון כהן גוטרמן והדר פינקלשטיין

קורבנות ודימויים

מאת רוני חדש בביצוע שירה בן אוריאל ורומי להב. במדיום הבימתי כיום, הן הפרפורמר והן היוצר, נדרשים להקריב חלק מסוים בשייכותו של הגוף לעצמו; בין אם עבור הקהל, עבור הכוראוגרף או עבור "הצורה" / "הדימוי" אותו הגוף משרת. היצירה תוהה על ‘שירות‘ הגוף הזה ורצון האישה להישאר כבולה בו. האם ישנה דרך לחמוק ולהיות גוף ללא דימוי, בימים בהם תבניות הדימויים של נשיות נטבעות בנו ללא רצוננו? ומהן ההשלכות של המצב ההפוך, דימוי ללא גוף? הדואט קורבנות ודימויים עלה בבכורה בהרמת מסך 2018 וזכה לתשבחות המבקרים. העבודה חוקרת את אילוף הגוף הנשי – כיצד הוא מתמסר לתכתיבים ומעוצב בהתאם לאידאלים ולמוסכמות תנועתיות. רוני שבה אל היצירה שמונה שנים לאחר הבכורה, עם קאסט חדש ופרספקטיבה בוגרת ובשלה יותר.




קורבנות ודימויים - רוני חדש, צילום: Sonya levina

 NECK

מאת ובביצוע שרון כהן גוטרמן. "בשעות הדמדומים, המחשבות שלי נסחפו והתערבלו עם הדברים שאינם מופיעים בחיי. מגע. זיכרונות של מגע – אינטימי, חברי, ולעיתים לא רצוי – הפכו להשראה". סולו אינטימי בו המבצעת מטיילת בין זיכרונות של מגע. באמצעות הגוף ככלי לעיבוד וריפוי, נרקם מסע תנועתי רגשי בין כמיהה לקרבה לבין זיכרון של פגיעה, מתוך חיפוש אחר שפה חדשה לגוף.

 A Heartbeat Away

מאת הדר פינקלשטיין בביצוע הדר פינקלשטיין ודנבר סקוט. מרחק הפעימה שבין קרבה לשמירה על גבולות, בין התכחשות למודעות, בין אמת להסתרה, בין אהבה לפחד – הוא המרחק מהריפוי, ההשלמה והשקט.

19 בנובמבר, יום רביעי , שעה 20:30 סטודיו ורטיגו, בצלאל 11, ז'ראר בכר -בית העם, ירושלים.לפני המופעים ובין השעות  18:30–20:30 תתקיים הרקדת סלסה פתוחה לקהל הרחב ברחבת בית העם בהובלת בית הספר לריקודים לטיניים קפיטל לטינה. הכניסה חופשית 



 A Heartbeat Away - הדר פינקלשטיין, צילום: אודי הילמן
 
20 בנובמבר, יום חמישי
ערב משותף לשתי יוצרות
ערב משותף לשתי יוצרות: דנה נעים חפוטה ואופיר גלינה בשיתוף אביגיל קרבי.

"תראי לי רגע פלאי, גם אם זה רק בהבזק"

מאת דנה נעים חפוטה - קווינטט לשתי רקדניות ולשלושה מסכים אשר חוקר את חוסר הרציפות של חווית הקיום – חוסר רציפות המתבטא בהבזקים גופניים וטכנולוגיים ובקטיעתם. לאורך היצירה הרקדניות מנסות לשהות בתוך ההבזק הגופני, השפתי או הטכנולוגי, אך היעלמותו הזריזה מחבלת במאמציהן. היא יוצרת שפה בימתית וגופנית של היעלמות החוגגת את הכישלון, את חוסר השהות וחוסר האחיזה הפיזיים והמנטליים. הערוץ הטכנולוגי מתגלם באמצעות סרטונים המתנגנים במסכי מחשב לאורך כל היצירה. הדימויים העולים בהם משמשים כטריגרים לפעולה, משקפים מצבים מנטליים ופיזיים, ומייצרים דימויים פנטסטיים פיזיים-וירטואליים. הם מעניקים מרחק מהגוף, מרחק המאפשר דיון עמוק ומרובד על חווית חוסר הרציפות בערוץ הפיזי והמנטלי כאחד.


תראי לי רגע פלאי, גם אם זה רק בהבזק, צילום: דנה נעים חפוטה

"חזון טיוטה ג׳ / פיסת שלום"

 מאת אופיר גלינה בשיתוף אביגיל קרבי
הנה ימים באים
 הפירוק יהיה חדוות הצמיחה
 האין ממלכת יצירה
 היש נצחי
 הנצח רגעי
פיסת שלום נוצרה מתוך כאב, אובדן וצער – ולצידם רצון איתן, תמים ועקשן לתקווה ולאהבה. התשובה תמיד הגיעה בשניים: שמיים וארץ, חומר ורוח, גוף ותנועה

20 בנובמבר, יום חמישי שעה 18:00 , סטודיו ורטיגו, בצלאל 11, ז'ראר בכר -בית העם, ירושלים. בסיום המופע בין השעות 19:00-23:00 יתקיים שיתוף פעולה עם פסטיבל חשיפה בינלאומית למוזיקה במסגרתו כחלק מתכנית הפסטיבל יועלו קטעים קצרים מעבודות מחול מתוך תכנית פלורסנט – לחוויה המחברת בין תנועה, צליל וקהל. (ברחבת בית העם ובחללי קמפוס ירושלים). 



חזון טיוטה ג׳ / פיסת שלום, צילום: נירית גור
 
21 בנובמבר, יום שישי
מופע הנעילה של הפסטיבל – במת הקצרים
חמישה קולות צעירים ומגוונים החושפים שפה תנועתית אישית, בין רוך לעוצמה, בין אינטימיות לקולקטיב

מאת ובביצוע ענבר טנזר - תכתיבי תרבות חברתית שיצרו נשיות פצועה וחולה. עול של נשיות העוסקת בחיצוניות ועונה על ציפיות. מחפיצה ולא נותנת מקום לשאלות. בודדה, זעקה שקטה, עטופה במסכות ו״פלסטרים״ כדי שאהיה יפה, כדי שלא ארגיש. מרוב פילטרים וכיסויים אני לא רואה, ושומעת רק שדים. ״את לא טובה״, ״זה לא מספיק״, ״נגד עין הרע״. מתחננת לאישור כדי להצדיק את קיומי, כדי להרגיש נראית, ראויה, אהובה. אני מחפשת למקם את עצמי. נעה בין הריסות התשתית התרבותית עליה גדלתי לבין הטבע, הידיעה הפנימית, האמת שלי. אישה נוחה, אישה פרא. אישה. פשוט אישה. זוהי הצצה אל תוך הארון הפרטי שלי.


ענבר טנזר, Place ME, צילום: סוניה לבינה

הפקר פטרושקה

 מאת רומי דובדבני בביצוע גילי גבע, עומר טישאוור, נעה גרבר ונגה עליאזר. "הפקר פטרושקה" נולדה מתוך רצון לבחון את המתח בין סדר לכאוס, בין מסגרת קבוצתית לבין קול אישי. דרך מוזיקה בעלת מבנה מורכב ורב-שכבות, נבחנת תנועת הגוף בין שייכות לשוליות, בין קצב אחיד לשיבוש. ארבע הרקדניות מבטאות צדדים שונים של כאוס ושל שונות, תוך חיפוש אחר איזון בין צורך להשתייך לבין הרצון להיות אחרת.

דברים ששומעים בַּשקט

מאת ובביצוע נועם זקצר - בחיפוש אחר שלווה, במציאות משובשת שממשיכה להשתבש ללא הרף. מוטב לזכור שישנו מקום, ואת הדרך אליו צריך ללמוד ולהכיר. מקום שאפשר להיות בו בשקט, ולדעת שהוא שם, לעולמי עולמים – אצלנו בפנים. הסולו נוצר במסגרת הסדנה להכשרת רקדנים של ורטיגו ובליווי אומנותי של קרן חורש בגון ומורי הסדנה.

 Lean Water

מאת ובביצוע חן בצלאל וצ'ארלי מורטון וודואט המבוסס על חקר המים – מצבי צבירה, מקורות טבעיים ומלאכותיים, הלחץ שנוצר ככל שצוללים לעומקם ותחושת השחרור ואובדן הכבידה שבתוכם.
 
על חול

מאת ליה ליליה בלייר
בביצוע רות דגאי, אייל אלחרר וליה ליליה בלייר 
קו החוף המשתנה
הקונכיות ריקות מגעגוע
והחול,
זוכר.

21 בנובמבר, יום שישי , 13:30 בסטודיו ורטיגו, בצלאל 11, ז'ראר בכר-בית העם, ירושלים
 

על החול, ליה ליליה בלייר, צילום: אודי הילמן