|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ניקולא דאגה , ז´אן-סטפן סובר
בימוי: ז'אן-סטפן סובר |
הופעה ראשונה: 2004
ארץ מקור: קולומביה , צרפת
משך הופעה: 75 דקות
|
|
|
|
"קוראים לי קרליטוס, אני בן 13, אומרים שהארץ הכי אלימה בעולם היא קולומביה ומֶדֶאִין היא העיר הכי אלימה במדינה וסנטו דומינגו השכונה הכי אלימה בעיר ורח´ 29 הכי אלים בשכונה וזה איפה שאני גר עם משפחתי, או יותר נכון איפה שגרתי פעם (הוא ובני משפחתו נאלצו לברוח מהשכונה, מתברר בהמשך הסרט). אפילו מוניות לא מגיעות הנה מפחד ואני מניח שגם אתה (הבמאי) פחדת לשוב. זו הסיבה שאני כותב ואתה הרי יודע כמה זה קשה לי. אף פעם לא הלכתי לבי"ס". כך מציג בפנינו קרליטוס את החיים בעיר שבה ילדים מסתובבים ברחובות חמושים בנשק אוטומטי וברור כי רבים מהם לא יזכו להיות איתנו עוד הרבה זמן. תושבי מדאין לכודים בין קרטלי הסמים, למשטרה, לכנופיות פורעי חוק, למיליציות מזויינות שלהלכה מתכוונות לשמור על החוק ולמעשה נהנות מהרג לשמו.
מצד אחד יש פה בלגן לשמו ומוות בכל פינה. אנו פוגשים שתי אימהות ששכלו שניים מבניהן ועוד לא התאוששנו מהפּלצוּת שאחזה בנו וכבר אנו מוכנסים לחדר המתים של העיר כדי לראות גוויות של שלושה נערים שהוצאו מהקירור. מצד שני הסרט מצולם ע"י סובר בצורה כל כך מוקפדת ויפה שהניגוד מצמרר לא פחות. מצד אחד יש פה ילדים ככל הילדים, מצד שני הם מזויינים מכף רגל עד ראש, מצד אחד פסל של הבתולה בגודל מלא ומצד שני אכזריות ועוני מזוויע בכל פינה. ´קרליטוס´ הוא סרט תיעודי הנחלץ מהתבניות המקובלות ומשום כך מצליח להותיר על הצופה אפקט חזק מהמקובל.
ספרדית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|