|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: ז'אן פול סארטר , דן ענבר , מיטל דמארי מאת: יוריפידס תפעול תאורה: אלי מלכא בימוי: ג'ורג' מילטינאנו מוזיקה: אורן אלדור תאום אמנותי: אורי מורג |
|
|
|
|
עפ"י האגדה, כבשו היוונים את טרויה, לאחר מצור של עשר שנים, באמצעות תחבולה: הם העמידו פנים שהם עוזבים את חופי טרויה והשאירו סוס עץ ענק מלא בחיילים מחוץ לחומות העיר; הטרויאנים הכניסו את הסוס אל תוך עירם, ובאישון לילה יצאו מתוכו החיילים, פתחו את שערי העיר בפני כל צבא יוון והרו את העיר עד היסוד. הגברים נפלו בקרב והנשים נלקחו כשבויות ליוון.
אורפידס, אחד משלושת המחזאים הגאונים שיצרו טרגדיות ביוון העתיקה, כתב את "נשי טרויה" בשנת 415 לפנה"ס, בעיצומה של מלחמת הפלופונסיאנים שניהלה אתונה כנגד ערים אחרות בחצי האי פלופנס. באותה שנה, כבשו האתונאים את האי מילוס והביאו עליו חורבן. יש להניח שהסופר התכוון להתריע בפני בני עירו מפני איבוד צלם אנוש כתוצאה מכיבוש ולהזהירם שגם הכובשים נענשים. בדיעבד, הוא התברר כנביא רואה אמת – אתונה הובסה במלחמה.
תלמידי שנה ג'' מעלים את מחזהו של יוריפדס בעיבודו של ז''אן פול סארטר, שכתב אותו בנאמנות רבה למקור, בשנת 1965 בהתייחס למלחמת צרפת באלג''יר. פעם נוספת המסר ההומניסטי של יוריפידס הוכיח את עצמו כעל-זמני.
פוסידון אריק ווליצקי / קובי זהרוביץ''
פאלס אתינה הלן יעקבי / אלנה מדניקוב
הקובה ליאת צדקיהו
טלתביוס אלירן אייל
קסנדרה שרון פאוסטר / אור סיבוני*
אנדרומכה מירה שורי / יעל לוין
מנלאוס עדי לוי
הלנה יערית ברבי / הגר לוי
ראש המקהלה אורן זגמן
מקהלה אלנה מדניקוב, שרון פאוסטר, יעל לוין, הגר לוי
הלן יעקובי, מירה שורי, יערית ברבי, אור סיבוני*
2 חיילים יוונים אורן ליבוביץ'', רונן חזן
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. אור סיבוני
 | |  | | אור סיבוני.שחקנית מדהימה.זמרת נדירה....פרפורמית ייחודית
הוסף תגובה | |  | |  |
| 2. נשות טרויה
 | |  | | אמנם קשה להתחבר למחזה מסוג זה (למרות שהוא קצת מזכיר את ההתנתקות..) והבימוי לא היה כובש כלל.. אבל יש לציין ולשבח את ליאת צידקיהו שמוכיחה לא פעם ראשונה שהיא מצויינת.
תפקיד מדהים, איכותי ומרגש.
פירקת את הטקסט לגורמים...
ביצוע מופלא.. ישר כוח ותמשיכי בעבודה הטובה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1. כל הכבוד הקובה!
 | |  | | הצגה לא רעה בכלל.
הרבה רגעים מתים , לצד כמה סצנות מרגשות.
כל התשואות והמחמאות לשחקנית ליאת צדקיהו (הקובה) על התפקיד המרגש והנוכחות הכובשת!
התמודדות עם חומר לא קל בכבוד רב.
ישר כוח לכל צוות השחקנים!
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|