|
|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
מיי, אישה בשנות הארבעים, חיה את חייה מתוך שעמום ופרפקציוניזם. רוברט, בעלה, נגן צ''לו רגיש, אינו עומד עוד בדרישותיה של אישתו וכעבור 17 שנות נישואין הוא נוטש אותה. מיי אינה מוכנה לקבל עובדה זו, והיא מחליטה לעשות הכל כדי ליצור את ה"בית המושלם", מתוך תקווה שיום אחד עוד ישוב רוברט לחייה. וכך היא יושבת ליד החלון בטירה האגדית, וממתינה לנסיך שלה, שישוב.
ארבע שנים מאוחר יותר, זה קורה...
בהשתתפות:
מיי - מיכל נאור
מילי, הבת שלה - דניאל עדן / רביד שביט
הסבתא שלה - סווטה פאלק
רוברט, בעלה של מאי - אסי כהן
בק, אחותה - רקפת בנימין
קוני, אחותה - לימור סגל
ג''ולי, הדודה שלה - ליאת צדקיהו
אגנס, הדודה שלה - טל עדן
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (18 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 18. Marvelous!
 | |  | | A piece of art! Every single detail was well taken care of. The roles were interpreted with magnificence, professionalism, evidencing high quality actors and a unique talent of a director behind them. The two aunts interpreted their role so well that even before they talked, the audience could figure out the type of persons they were. The teenager daughter, also brilliant. She moved, talked and smiled so naturally as a real teenager.
In general, great team of actors, brilliant director and interesting story. Winning combination!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 17. הצגה מעוררת מחשבה
| | | | נהניתי מאד! זוהי הצגה בעלת נושא רלוונטי - המבויימת ברגישות וכוללת אוסף נהדר של כשרונות משחק - כך שאי אפשר שלא להכנס לנעלי הדמויות ולעבור עימן חווית הזדהות.
ממליצה בחום.
הוסף תגובה | | | | |
| 16. משובח ומרגש
| | | | יצא לי לראות לא מעט הצגות של סטודנטים ובדר"כ הורדתי את ציפיותי. אבל... ההצגה הזו פשוט הפתיעה אותי.
מצאתי את עצמי מגיע לדמעות מהעומק הרגשי שהשחקנים הצליחו לבטא. השחקנית הראשית על אף גילה הצעיר התעלתה לדרגה של נוכחות בוגרת וכך גם שאר הקאסט.
המחזה עצמו היה מעולה, ממש דרמה חזקה. אבל הבימוי העדין והחכם העלה ודייק את הכח הדרמטי שהיה טמון בסיפור.
בקיצור, הצגה מעולה, בימוי מדוייק ורגיש ומשחק משובח.
מומלץ ביותר!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 15. מיי - חיים שלמים
| | | | צפיתי בהצגה בשבוע שעבר.
השחקניות והשחקן נתנו הופעה טובה מאוד, הודות לבימוי נפלא ומדויק.
קטעי הנגינה שמלווים את ההצגה מעצימים את התחושות במהלך הצפייה.
התפאורה מעניינת והתאורה אפלולית וטובה.
העלילה מרתקת והמשחק מאוד משכנע. הסבתא משחקת בכישרון רב וממחישה היטב את מערכות היחסים הטעונות בהצגה.
הדודה ג'ולי משכנעת מאוד במשחקה.
מילי הצעירה נותנת משחק חזק ומרגש.
מילי הבוגרת קרעה את לבי לגזרים במשחקה. היא מבצעת תפקיד קשה ביותר, נראית ולא נראית, ומשחקת בכישרון וברגש רב, תוך תשומת לב לניואנסים והבלטתם ממקומה בצדי הבמה. הבעות הפנים שלה בחשכה נותנות פירוש מדויק להתרחשויות על הבמה.
שתי הערות:
1. כדאי לתרגם אחרת ביטויים כגון: "יש לי מאה ואחד דברים על הראש" ו"כמו אש בשדה קוצים". שימוש בביטויים אלה גורם לניתוק מהסיפור. נראה לי שישנו תרגום טוב יותר.
2. בתקציר ההצגה שמחולק בכניסה, מופיעים שמות השחקנים "לפי סדר הופעתם" אך סדר הופעתם בפועל - שונה.
3. כדאי להתחיל בזמן.
לסיכום, ההצגה מבוימת ברמה גבוהה ומדויקת, השחקנים משחקים טוב מאוד, על אף גילם הצעיר, פיצול תפקיד הבת מילי מאפשר מתן מבט מזווית אחרת, והזדהות עם הדמויות והיחסים ביניהן.
כל החלומות שמתרסקים, כל האשליות שנבנות,
כל החיוכים, כל השקרים, כל המלים וכל הרגש,
חיים שלמים לנגד עיניי,
על כל אלה אני מודה לצוות השחקנים המוכשר
ולבמאית הנהדרת.
תודה!
אשמח לצפות בעוד הצגות כאלה.
הוסף תגובה | | | | |
| 14. הצגה
| | | | הסיפור נחמד ומעניין. ההצגה עשויה היטב. השחקנים הצעירים מחזיקים אותה יחסית בסדר על הבמה, בעיקר מיי,הדמות הראשית. הבחורה הצעירה שמשחקת אותה מצליחה להכניס לדמות חוזק ורושם של נסיון רב שנים (למרות גילה הצעיר של השחקנית). הסצינה האחרונה חזקה ומרגשת. מיכל נאור(מיי) מצליחה לשמור את הכוח שאצור בה ולבנות את הדמות כך שהסוף חזק ומרגש במיוחד. שיהיה בהצלחה.
הוסף תגובה | | | | |
| 13. מיי
| | | | ראיתי את ההצגה מיי ורציתי להגיד שנורא אהבתי אותה .
בימיוחד מיי אחותי החמודה
הוסף תגובה | | | | |
| 12. נהניתי
| | | | על אף שהצגות הן לא המדיום המועדף עלי זו הצליחה ללכוד אותי ולהשאיר אותי בתוכה עד הסוף.
פיצול הדמות של מילי לבוגרת\צעירה מצמרר ומעמיק את תחושת העצב בהתרחשויות.
סווטה פאלק מעולה בתור הסבתא. אהבתי גם את המשחק של מיכל נאור.
הוסף תגובה | | | | |
| 11. מאוד אהבתי
| | | | נעים לראות תאטרון באוירה אינטימית ונעים שבעתיים כשהדבר לא פוגם במאום במה שקורה על הבמה. תפאורה מוקפדת להפליא, בימוי טבעי וקולח למרות התפאורה הקבועה והנושא הכבד. סוף מרגש ומצמרר. מילי הקטנה רגשה אותי בסצנת הסיום. מילי הבוגרת עושה לדעתי את התפקיד הקשה ביותר ובהצלחה ראויה לציון. הסתבא פשוט נפלאה.
הוסף תגובה | | | | |
| 10. הצגה מצויינת
| | | | הצגה מצחיקה ומרגשת כאחד. הבימוי היה מקצועי ומצויין, וצוות השחקנים, על אף גילם הצעיר, מוכשר מאוד. מערכות היחסים המורכבות בין הדמויות, מובנות כך שאט אט הן נחשפות בפני הקהל, ומגיעות לשיאן במלוא העוצמה. הצגה חזקה. יצאתי עם טעם של עוד. ישר כוח!
הוסף תגובה | | | | |
| 9. רדוד
| | | | צפיתי בהצגה בסקוטלנד ועתה בבית הספר למשחק בית צבי.... ואיזה הבדל. הבימוי חסר דמיון ותעוזה, מדשדש במין שלולית עכורה של חוסר תעוזה או כשרון. אתה יושב וממתין שההצגה תמריא עד הסיום הגואל. הקצב איטי והולך אחת לאחת עם הכתוב ללא שידרוג של בימוי. הניקיון בבימוי מזכיר לי בית מרקחת... זו התחושה שלקחתי עימי. חבל.
הוסף תגובה | | | | |
| 8. מומלץ ביותר
| | | | דרמה מרתקת. העלילה מתפתחת בקצב ומשאירה את הצופה מרותק לאורך כל ההצגה. הנושא אמנם טעון ביותר והמתח נמצא באויר לאורך כל הצגה, אך שילוב ההומור בהצגה מאפשר לעכל את הדרמה, לחייך מדי פעם ולהזדהות עם חלק מהדמויות.
השחקנים אמנם צעירים אך בעזרת בימוי טוב והשקעה של השחקנים קבלנו משחק טוב, קולח ומשכנע.
המוסיקה מצוינת וזורמת עם ההצגה.
החלטת הבימוי לפצל את התפקיד של הבת מילי ולתת אותו בידי שתי שחקניות משדרג את ההצגה.
כל הכבוד לצוות השחקנים ולבמאית.
נשמח לראות הצגות נוספות באיכות וברמה כזאת.
כה לחי
הוסף תגובה | | | | |
| 7. מומלץ ביותר (ללא תוכן)
| 6. איפוק רגש ומינימליזם, זה לא מילים גסות...
| | | | ההצגה מיי עשויה ברגישות ובאיפוק כשהדגש הוא על הקו הרגשי ועל ההצטברות של המתח עד הסיום הבילתי נמנע. הבימוי מתמקד במערכות היחסים ובמצב הנפשי של כל אחת מהדמויות ופחות בתיאור העולם שבו הן חיות, מה שיוצר קו חשוף ומיניליסטי שאינו סוטה מהעיקר. השחקניות ששיחקו את הסבתא ואת דודה ג'ולי מצוינות, המוסיקה והתאורה הוסיפו לאווירה ולאשליה שנוצרה על הבמה. אני רוצה לראות עוד הצגות כאלה שלא עוסקות בעטיפות החיצוניות אלא ישר נוגעות בדבר עצמו ונשארות בו
הוסף תגובה | | | | |
| מכבית אברמזון , (10/01/2006) |
| 5. משהו מיוחד
| | | | בכל הצגה צריך להיות משהו מיוחד. בהצגה זו, זה הבימוי, שעושה לסיפור המקורי רק טוב. השחקניות פאלק ובנימין מאוד משכנעות. השאר טובים.
בילוי מעניין.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. הצגה בנויה היטב.
| | | | הצגה בנויה היטב. הבימאית תפרה היטב את הסצנות כך שמערכות היחסים שבין הדמויות מפיקות מתח המבעבע באיטיות אל פני השטח עד הסוף ה...
הבימוי גם לא מדלג על נקודות קומיות שדווקא עוזרות להדגיש את הדרמה ולהזדהות עם הדמויות.
התאורה מצויינת, מעבירה תחושת אווירה מדוייקת לקהל ומתאימה מאד לאופי הדרמה.
התפאורה לצערי לא תומכת בדרמה ונראית כמו פשרה אחת גדולה. המשחק והבימוי מחפים על בעיה זו.
לגבי המשחק - השחקנית שמשחקת את הסבתא מצויינת! וגם דמות האחות בק. המשחק באופן כללי טוב לגבי כל השחקנים.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. מומלץ!
| | | | הצגה מצויינת, מרתקת, עשויה היטב. אכן עוסקת בנושאים כבדים, אבל הם מועברים לקהל מטובלים בהומור, ומאפשרים לקהל לעכל אותם, להזדהות איתם ואפילו לחייך תוך כדי.
הקצב מהיר, ונותן תחושה שכל העת מתרחשים דברים על הבמה, ואסור לפספס אותם.
השחקנים מאד מוכשרים והבימוי מוצלח ביותר.
הוסף תגובה | | | | |
| 2. הצגה מרתקת, למרות הכובד הקיים במחזה
| | | | צפיתי שלשום במחזה "מיי" המוצג בבית צבי.
הקאסט של השחקנים נתן הופעה משכנעת, עם הרבה ניואנסים קטנים ששידרו אמינות, למרות הגיל הצעיר שלהם.
היה משהו חשוף בבימוי, מאד נקי ומדוייק במובן של מערכות היחסים בין הדמויות.
המתיחויות הקטנות, הדברים שרוחשים מתחת לפני השטח.
ההצגה עצמה היא עם תוכן כבד. קשה לתת תנועה במחזה כזה, אבל נראה שהצוות של ההצגה, הבימוי והמשחק, יצרו קולא'ז קולח.
מומלץ!
יעל
הוסף תגובה | | | | |
| 1. רציתי לדעת..
|
|
|
|