|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: יסמינה רזה תפעול תאורה: מולי מלצר בימוי: גילי אמיתי עיצוב: ניב מנור תחקיר ועריכה: אירנה שר תאום אמנותי: יעקב סליב הדרכת טקסט: ענת זמשטייגמן |
|
|
|
|
בעקבות מותו של האב, מתכנסים יחד שלושה אחים, הדוד ואשתו והמאהבת לשעבר של האח הצעיר. השיחות שלאחר ההלוויה חושפות את משקעי העבר והיחסים בין הדמויות. תיאור רגיש ואנושי של המחזאית יסמינה רזה, מי שקצרה הצלחה גדולה בכל העולם עם המחזה "אומנות".
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (2 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 2. שיחות אחרי הלוויה-ביקורת-בית צבי
 | |  | | יסמינה רזה סופרת מצרפת בת 48 בעלת פרס הספרותי של העיתון הגרמני די וולט מ2005 ששנה לפניה זכה בו הסופר עמוס עוז התפרסמה עם פרסום המחזה `אמנות` שהוצג בארץ בביצוע יוסי בנאי וששון גבאי.
מחזה נוסף שלה `שיחות אחרי הלוויה` מוצג כעת בבית צבי והוא דן בשיחות שמקיימת משפחה אחרי לווית האבא.בשיחות אלו דנים בצורה אינטליגנטית מאוד וחכמה על משקעי העבר.אמנם השיחות מתנהלות אחרי לוויה אך אין עצב,קדרות וסימנים מובהקים של אבל.הלוויה היא רק סיבה למפגש המשפחתי שיכול היה להתרחש מכל סיבה אחרת.
זאת הצגה של שיח בו בעצם לא מתרחש דבר.
שני אחים ואחות וזוג דודים דעתם היא ש``משפחה זה לא עסק פשוט`` ואכן כך הדבר.
תפקיד נכבד בשיחות אלו למאהבת של אחד האחים שקימה יחסים חד פעמיים עם האח השני.
שישה שחקנים מגלמים את הדמויות שבמחזה כולם עומדים על רמה גבוהה ומשחקם אמין.
המחזה שאין בו מתח,אין בו עלילה מי יודע מה,הכל מתנהל באיטיות ועל מי מנוחות, מרתק ובעל ענין בזכות המשחק הטוב והבימוי המעולה.
הבמאי-גילי אמיתי נתן לדיאלוגים לזרום באיטיות בקול שקט ללא עליות וירידות, דברים שבמקרה זה רק עזרו להצגה.
סייע בהרבה גם האולם האינטימי בו הוצג המחזה וקירבת הקהל לשחקנים.
עם הכניסה לאולם אתה נתקל בתפאורה-ניב מנור- מקסימה ביופיה בה מכוסה כל ריצפת חצר בית המשפחה עלי שלכת ירוקים ואדומים היוצרים מרבד צבעוני נהדר עליו מתרחשת כל העלילה.
נהנתי מאוד ממשחקם של כל השחקנים עם הסתיגות אחת.
אדית- האחות-מעיין ויסברג היתה מעולה. משחקה היה מסוגנן ,רגשני ובסיפורה על הרפתקה מינית בצעירותה כמעט ובכתה מרוב התרגשות.
נתן-האח -שקיים יחסים חד פעמיים עם אליזה-עומרי גילאון ופייר-הדוד-אבי עדווי היו מאופקים ומשכנעים.
אלכס-האח-אמיר הלל היה כעוס ,כוחני, סרקסטי וציניקן.הוא היה לא רגוע ומעוצבן וזה התאים לדעתי לדמות .אומר הוא במחזה `אני לא במצב הנפשי הרגיל היום`.
אליזה-המאהבת-שרון קנטור-הרגשנו את נוכחותה על הבמה בכל רגע שהיא היתה בה.משחקה היה מחושב,חינני ותענוג היה להתבונן הן במשחקה והן בפניה.
כנהוג בבית צבי, בדרך כלל תפקידי מבוגרים משוחקים ע`י השחקנים הצעירים לא בגינוני מבוגרים ותוך התעלמות מכוונת מהגיל.זה טוב וכך לדעתי צריך להיות בבית ספר למשחק.רק לעתים רחוקות כאשר רוצים להדגיש באופן מיוחד את גיל הדמות השחקן מאופר ומשחק בהתאם.
גם בהצגה זו למרות שגיל הדמויות רחוק מגיל האמיתי של השחקנים לא אופיין הגיל במשחק אלא במילים בלבד.
לא כן היה עם דמותה של ז`וליין -הדודה-הילה ספורטס שהיתה חריגה.משחקה היה טוב ,השתדלה לשחק מבוגרת ,טרדנית טרחנית ופטפטנית אך הדבר התקבל במוזריות מסוימת כאשר בעלה פייר שהיה בגילה שיחק בצורה טבעית וכדמות צעירה.
לא ברור היה לי מדוע החליט הבמאי להדגיש דוקא את גילה וליצור מהדמות דמות לא תשתלבת בסגנון המשחק עם שאר הדמויות בהצגה.
לראות או לא לראות:מחזה מינורי ,משוחק היטב, היוצר ענין,מבויים בתבונה שכדאי לראות.
נכתב על ידי elybikoret , 26/1/2008 19:03
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
elybikoret , tel aviv (26/01/2008) |
| 1. אובדן נקודת האחיזה והפלגה למציאות אחרת
 | |  | | הורה הוא כמו חוט שמקשר אותנו לאלוהים. אמנם אנחנו יודעים שהוא לא יודע יותר מאיתנו, אבל הוא הביא אותנו הנה ולכן בשבילנו הוא סוג של מלאך (מלאך טוב או מלאך רע או גם וגם). כשהחוט הזה נקרע זה כמו קריעת חבל מסירה שיש לה עוגן. ברגעים ששני החבלים קרועים (כך שמעתי) יש תחושה של יתמות ושל לבד בעולם וגם של חופש - אבל חופש שהוא כמו שוק חופשי. הסירה עכשיו נעה לבדה וכוחות השוק יכתיבו להיכן תגיע, אם תגיע. המחזה `שיחות אחרי הלוויה` הוא סוג של הפלגה כזו. זו הפלגה מעניינת כי היא כוללת משקעים, עלבונות, מתיחויות וסודות - אבל יש בה גם הגעה למחוזות טובים של סליחה של פרגון ושל אהבה גדולה בין האחים. למחזה הזה נעשה ביצוע ראוי ביותר. הבמה מעוצבת בצורה מאוד מיוחדת וטבעית, והאולם הקטן והתאורה הנכונה מוספים לאווירה שאנחנו ממש שם - בבית הקברות ובבית שבכפר. השחקנים משחקים כל-כך יפה ואמין (כולם), ממש נכנסים לתוך הנשמה וגורמים לנו אפילו להנות במקומות ובסיטואציות שהם והמילה הנאה נחשבים כקווים מקבילים.
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|