|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: כריסטינה וינסלו נוסח עברי: אייל שרף , דרור קמיר בימוי: נינה מיכואלס , אינגה צ`וטקו תעתוק וניהול מוזיקלי: סלבה מצלב תחקיר ועריכה: אירינה שר תאום אמנותי: הדס לוז |
משתתפים: תלמידות מחזור מ"ו |
|
|
|
|
"אני לא יכולה לעמוד בצד ולראות ילדים הופכים ליצורים קטנים, מפוחדים וחסרי ישע"
כאשר אמא של מנואלה, צעירה חופשייה ומשולחת רסן, נפטרת. היא נשלחת לפנימייה צבאית לבנות בגבול פרוסיה. הפנימייה מנוהלת ביד – ברזל ודוגלת בעונשים ובחינוך קשוח. הנחמה באה בדמותה של מורה צעירה, אשר מאמינה בחשיבות החברות בין המורים לתלמידים. מנואלה נסחפת לתוך מערבולת רגשות ומתאהבת במורה הצעירה כנגד סיכוים ומוסכמות החברה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (2 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 2. הצגה קלאסית טובה על עריצות ודיכוי
 | |  | | במחזות הנוצריים שראיתי יש לא מעט התייחסות לנושא של דיכוי נשים ע"י נשים. לכל דיכוי כזה יש תירוץ. ב`בית ברנרדה אלבה` התירוץ הוא מות האב, ב`המשרתות` זה מעמד חברתי, ב`אגנס של אלוהים` זה דת ואמונה ובהצגה `ילדות במדים` זה גאוות האומה. בכל הסיפורים האלה לב הבעיה שהשליטה היא בידיים של מישהי עם יכולות רגשיות נמוכות ועיקר כוחה הוא העמדת פנים ותדמית שאצלה תמיד הכל בסדר, ואז צצה דמות או צץ אירוע שהם גדולים למידותיה. הרצון, בכל זאת, לשמור על התדמית המושלמת גורם לנסיון לדכא את המצב ואז הכל דווקא מתפוצץ בפרצוף. הסוף הטראגי הוא המשותף לכל הסיפורים האלה, ומה שמאכזב ב`ילדות במדים` זה שהסוף הזה היה כמעט בלי התמודדות (ב`המשרתות` הייתה ממש מלחמה עד הרגע האחרון). בקולנוע כבר התחילו להכניע את הדמויות הרודניות מהסוג הזה (אומנם לא רודנית אבל רודן ב`החלום של מרטין`). ובחזרה להצגה, אז השחקניות נתנו ביצוע יפה (אבל לא הייתה דמות מסויימת שהצליחה ממש לכבוש את הלב). הרגשתי גם שההצגה היא קצת פרווה (העוקץ הלסבי די הוצנע). למרות זאת, הייתה בהצגה הרמוניה וגם עבודת צוות מושלמת, היא לא שעממה אפילו לרגע, ובסך-הכל זו הצגה מלמדת שנותנת חומר למחשבה על המשמעת ועל הפדנטיות של הגרמנים בתקופה שקדמה לשואה ועל ההתייחסות לאחר ולשונה אז והיום. הלקח שלי מההצגה הוא שלפעמים צריך להתעלות מעל מסגרות ומעל תדמיות ולהסתכל על האנשים נטו, ואם משהו גדול עלינו, בשביל זה יש תמיד (וטוב שכך) גדולים מאיתנו.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1. ילדות במדים-ביקורת-כריסטה וינסלו-בית צבי
 | |  | | "ילדות במדים" מאת כריסטה וינסלו הנו למעשה מחזה האוטוביוגרפי של הסופרת ממוצא גרמני הדן בחיי נערות בפנימיה בפרוסיה בו מקפידים על המשמעת על הקשיחות והכשרת נערות להיות נשות טבעיות לקצינים המגינים על המולדת.
הסופרת היתה בצעירותה בפנימיה כזו וחיה חיים בי סקסואליים בהתבגרותה.
בבית הספר מחנכים למשמעת ולכניעה מבלי להתחשב בפרט כשההוראות הנן להתיחס אל כולן במידה שוה .
אחת המורות האנושית מכולן והיחידה המעניקה קצת רוך וחום לנערות והאהובה על כולן מגלה יחס חריג אל אחת הנערות שהתיתמה מאמא.
יחס חריג זה מתפתח לאהבה לסבית כאשר הכל מובע בהצגה בצורה עדינה מרומזת כשהרוצה יכול בהחלט לחשוב שיחס חריג זה הוא גילוי רגש האמאי האנושי מצד המורה אל התלמידה היתומה.
המחזה בויים במשותף ע"י נינה מיכואלס ואינגה צ`וטקו בצורה נהדרת כאשר האהבה החד מינית אינה מהוה את הציר המרכזי בו למרות שהיא המניעה את ההצגה והיא הגורם לסוף הטראגי.
אנו עדים לחינוך הקשוח שמקבלות הנערות בפנימיה וחוסר ההתחשבות בצרכי הפרט. היחס החם של אחת המורות שמלכתחילה לא היה בו כל מטרה נסתרת מוביל לגילוי רגשות הדדיים בינה לבית התלמידה .נושא שלא דנו בו בתקופה בו המחזה נכתב(1931).
16 דמויות במחזה ואין אפשרותת לכתוב אפילו במילה אחת על כל אחת מהן למרות רצוני לעשון כן כי כולן ראויות לכך ולכן אתעכב רק בכמה.
מנואלה-נועה גורן-הנערה היתומה היא נבוכה,נחבאת אל הכלים בהתחלה, מביעה את רגשותיה ,זקוקה לקצת חום, אהבה. היא רואה בחום המוקרן ע"י המורה הן חום אם והן חום המדליק את יצר המין שלה. משחקה טוב מאוד ומרגש.
פרולין פון ברנבורג -המורה-ניצן אשל מקרינה סמכות והתחשבות בצרכים של הנערות המתבגרות,היא זוכה ליחס אוהב מצידן, יחס המושג לא רק בתוקף התפקיד אלא גם בתוקף התנהגותה ושמירת הכבוד והאני של הנערות.תפקיד שניצן מגלמת היטב. היא קשוחה וגם רכה וטובת לב מבפנים.
נהנתי ממשחקה החופשי והמשוחרר, השובב ומלא החיים של אילזה וסטאגן-הילי ישראל.
לקרין זפרני -מאדמואזל אלארה תפקיד כמעט אפיזודי המעוצב ומשוחק היטב בחן צרפתי ומבטא טוב.
אדלגרט-אלינור פלקסמן מלאת געגועים לבית,לקצת חום וחופש. היא אינה מרוצה מהמקום בו אין דברים נחמדים.היא מראה זאת במשחקה.
גברת אלדן-דבי יבלונקה -המורה לבלט מגלמת טיפוס חריג ומשונה בצורה טובה.
כאמור כל המשתתפות מגלמות היטב את הדמויות במחזה והעובדה שאינני מזכיר אותן אינה גורעת ממשחקן הטוב.
לראות או לא לראות:בימוי ומשחק טובים מאוד עושים את המחזה המרוחק מההוי המוכר לנו כראוי לביקור ואין לי ספק שהקהל יהנה ממנו רבות.
נכתב על ידי elybikoret , 9/2/2008 19:15 elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
elybikoret , tel aviv (09/02/2008) |
|
|
|
|