|
|
|
 |
בית הספר בית-צבי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: ג`ימס קירקווד וניקולס דנט
שירה ומוזיקה: אדוארד קלבאן
לחנים: מארווין האמליש
תפעול תאורה: יואב גינאי
כוריאוגרפיה ובימוי: עוז מורג
תעתוק וניהול מוזיקלי: יוסי בן ארי
תחקיר ועריכה: יובל כספין |
|
|
|
|
אודישן למחזמר חדש בברודווי, 1975, מגיעים רקדנים-זמרים נלהבים ושאפתנים הרוצים להתקבל ולהצליח.
סיפורם של אנשי שורת המקהלה בהפקה חדשה בבימוי עוז מורג .
הפקה אחרונה של שחקני השנה השלישית - מחזור מ"ו
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (8 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 8. הצגה מרדימה
 | |  | | לא נהנייתי בכלל מההצגה וחצי ממנה נרדמתי ומדי פעם אנשים ניסו להעיר אותי אחרי הנחירות הקטנות שיצאו לי...אני ממליץ על "מזל שעשני אישה"
הוסף תגובה | |  | |  |
| איתי קליין , (22/09/2008) |
| 7. הצגה מעולה - רוצו לראות!
| | | | אחד המחזורים המוכשרים ביותר שיצאו מבית צבי בשנים האחרונות.
עיצוב תאורה מדהים, כירוגראפיה מעולה ומדויקת של עוז מורג וביצוע מעולה מכל הקאסט.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. לירון לוי
| | | | ראיתי אותו בהא-הא, בקומקום והמטאטא ובהצגה הזו והוא מיוחד ומוכשר מאוד (משחק בעומק וגם שר יפה). אשמח לראות אותו גם בקומדיה.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. כמה מטען רגשי
| | | | מעבר לעובדה שיש בכיתה הזאת כמה קומיקאים בלתי מעורערים, יש בה שלושה אנשים עם מטען רגשי של עשרה. הראשונה היא אור אילן שלמרות שלא ראיתי את ההצגה הראשונה וגם לא השנייה ריגשה אותי מאוד ונתנה לי להרגיש כאילו זו הפעם הראשונה שהיא מספרת את הטקסט, וזאת נוסף לדמעות שזלגו מעיניה הקטנות חלקים רבים בהצגה.
השני הוא לירון לוי בעל התפקיד הקשה ביותר לביצוע בהצגה הזאת והוא מצמרר בביצועו. אם עד עתה חשבתי שלירון הוא בעל חוש קומי מפותח, עכשיו אני סבור שהוא יכול פשוט לעשות הכל.
והשלישית היא אניטל אלבחר שעם כל מעטה הציניות שעוטף את הדמות שלה בכל זאת היה שם המון עומק ורגש וזו משימה קשה.
השלושה האלה הם כל כך צעירים וכל כך מלאי רגש, עד שאסור להגיב על כך בשתיקה.
ולסיום הערה קטנה, מאכזב שלא מגיע דף המסביר מי הם המעצבים של ההצגה, מי המפעילים הטכנים ומי הם השחקנים שנכשלים באודישן. מקווה שישתנה בהקדם
הוסף תגובה | | | | |
| 4. מקצוענים ורעבים
| | | | ההצגה שורת המקהלה היא על מה זה להיות שחקן. היו את רגעי השורה שהשחקנים עמדו מאחור והתראיינו בראיונות מעיקים ונראו ממש סובלים, ולעומת זאת היו הרגעים שנתנו להם להופיע וכמו שחקני טניס הם עלו להתקפה למרכז הבמה. ההבדל בין רגעי השורה לרגעי אמצע הבמה היה כמו ההבדל בין אדמה לשמיים. בשורה השחקנים נראו כמו ציפורים בכלוב ובאמצע הבמה הם כאילו יצאו לחופשי ועפו. ההצגה הזו הייתה מאוד זיגזגית (שורה-מרכז-שורה-מרכז...) וזה גם היופי והייחוד שלה. זה אולי גם היופי בכלל בחיים:רגעי השיא (שהם לא כל הזמן) גורמים לנו געגוע ורצון להיות עוד פעם במקום דומה או גבוה יותר. הביצועים של השחקנים היו מעולים והראו ששחקן הוא מי שמוכשר ומשתוקק לתת מעצמו ולא מי שרוצה להיות כוכב (כוכבות היא רק תוצאה - ראו מקרה ריטה). גם הסיפור האישי של השחקנים אולי חשוב ליוצר שהשחקנים הם חומר בידיו אבל לא חשוב לקהל הצופים (אני כצופה מרגיש ממש מחובר לחלק מהשחקנים ומהשחקניות מההצגות ומהסרטים בלי שיהיה לי מושג מי הם ומה הם מעבר לרגעי ההופעה וזה ממש גם לא מעניין אותי). ועוד משהו קטן:גם במחזות הזמר וגם בדרמות נתנו השחקנים של המחזור הזה לצופים רגעים קסומים וחוויות יוצאות דופן - אז תודה ובהצלחה.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. קורוס ליין-ביקורת-שורת המקהלה-בית צבי-ר"ג
| | | | המחזמר "קורוס ליין" מסיים סידרה של ארבעה מחזמרים שהוצגו ברצף על ידי מסיימי השנה של בית צבי.
ראיתי את קורוס ליין פעמים מספר בחו"ל במקומות עם מוניטין .הוא הוצג שנים רבות הן בברודווי החל מ 1975 והן במקומות שונים בעולם ונחשב לאחד המחזמרים המצלחים.הוא גם הוסרט.
בכל זאת מחזמר זה במיוחד אינו נמנה עם המחזמרים האהובים עלי ושאני נהנה מהם.
כל פעם שראיתי אותו הוא נראה לי יותר מדי סטאטי ,לא היו בו מנגינות ידועות.באופי שלו הוא נראה כמורכב מחלקים חלקים כאשר הדבר המאחד את הכל היא העובדה שזה מבחן של מועמדים להתקבל כרקדנים בלהקה.
זה מחזמר שהדגש בו הוא על הריקודים ועל הסיפורים האישיים של המועמדים השונים שעוברים את המבחן ועונים לשאלות הבמאי.
באתי אל המחזמר עם דעה קדומה אך הפעם לאחר שראיתי את המחזמר בביצוע הבוגרים החדשים של בית צבי נהנתי ממנו ביותר.
זאת הפקה מושקעת,מפוארת וצנועה כאחד, רבת גוונים עם ריקודים בכוריאוגרפיה נהדרת ובימוי מוצלח שניהם של עוז מורג.
הביצוע של כל 18 ועוד אחד משתתפים היה מצויין והליהוק טוב מאוד.
התלבושות שעוצבו על ידי יובל כספין נהדרות ומבליטות היטב את חן הנעורים של המבצעים.צבעים עליזים,קוים מקסימים המחמיאים ללובשות והלובשים אותם.
הפעם בתפקידים הראשיים הופיעו לא הכוכבים הבולטים של המחזמרים האחרים אלא ניתנה כאן הזדמנות גם לאחרים להוכיח את עצמם בפני קהל.
נקודה זו ראויה לציון מיוחד כי יש בה גם העזה וגם סיכון.
לא שמענו במחזמר זה את אברי ארבל,אדיר מור וניר שיבר וכאשר בא תורם לספר את סיפורם הם סיפרו אך כששרו הניעו רק את השפתיים והקולות היו קולות של אחרים כל פעם בקטע מהשיר בלבד.
חריגים היו רק לירון לוי ואניטל אלבחר המצוינים שלמרות ששרו במחזמרים האחרים שרו חלקי שיר גם כאן.
יש לציין את סיפורו של לירון בתפקיד פול שריגש מאוד הן מצורת הביצוע והן מהסיפור שסיפר על היותו רקדן-בחורה בגיל צעיר בגלל גובהו וההתחשבות של הוריו הפורטוריקאים בו כאשר ראו אותו כך במקרה.
אמיר הלל לעומת זאת זכה לבצע כמה שירים ונהננו מקולו החזק והנהדר וביצועיו כרקדן.
יוצא מן הכלל, במיוחד בריקוד,היה שחר פרץ כמייק.הוא היה כולו כקפיץ דרוך שהשתחרר להנאת הצופים.חבל שלא ניתנו לו עוד כמה קטעי סולו כרקדן
קאסי-לירון מזרחי ביצעה שיר סנטימנטלי בצורה יפה מאוד ,שגם הוגש כפי שצריך וברגש, בבקשה מהבמאי במבחנים, לתת לה צ`אנס לעבוד.
קריסטין הנשואה ביצעה את שירה כאשר היא נבוכה ובעלה עוזר לה להתגבר על כך.
דיאנה-אלינור פלקסמן יש לה קול מאוד יפה ויודעת להגיש שיר בצורה נאותה.
ג`סיקה אוזן כמגי היתה גם טובה מאוד.שחר רז היה טוב זריז ופעיל בתפקיד הכוריאוגרף.
התפאורה אם היתה -יוסי בן ארי- היתה סתמית ולא הורגשה כלל, לא לטובה ולא לרעה.לפעמים גם זה טוב.
היא תיארה סטודיו למחול.
ראויה לציון מיוחד התאורה שמשום מה לא צויין בתכניה מי עשה אותה.היא היתה מדוייקת,מגוונת ומצוינת.
רוב הזמן כל צוות השחקנים עמד בשורה על הבמה ולא זז, אלא כאשר כל אחד לתורו סיפר את סיפור חייו או לצורך ריקוד כלהקה.
מעטים הפעם היו הפיזמונים האישיים של המשתתפים כשרוב השירים מושרים ומחולקים בין רבים וכל אחד מבצע קטע.
זאק הבמאי בהצגה-אייל קנטוב ששמענו רק את קולו הערב ולא ראינו אותו כמעט, היה נעים קול ומתחשב בנבחנים הצעירים והתנהג אליהם כאבא טוב ומבין.
קשים חייו של רקדן.יש שרוצים להתקבל ולרקוד כי הם רוצים לרקוד. הריקוד בדמם וחייו של רקדן פעיל קצרים. ויש הרוצים להתקבל גם לקורוס-כחברים בלהקה כי רוצים לעבוד וזקוקים לכסף-לפרנסה.יש גם הרוצים לרקוד כי האמא שלהם היתה בלרינה.
לראות או לא לראות:הקהל נוהר.מקומות פנויים לא נשארים אם לא מזמינים מראש.הקהל צמא לבידור המוגש היטב ובטוב טעם.אני נהנתי מאוד.
נכתב על ידי elybikoret , 31/8/2008 17:44
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , ta (31/08/2008) |
| 2. קורוס ליין - שורת המקהלה
| | | | מחזור מ"ו שהצטיין במחזות הזמר עם כשרונות מיוחדים בשירה , משחק ריקוד.
כל אחד ואחת מחברי הקאסט עם הנסיון שצבר במהלך הלימודים יכול להימנות בכל קאסט בתיאטראות הגדולים
אחד ממחזות הזמר הטובים לדעתי זה שורת המקהלה ואני שב ואומר שברודווי זה כאן בבית צבי, ולא יאמן שזה כאן בארץ למי שלא ביקר בברודווי מוזמן לרוץ ולראות את המחזמר כדי לחוש את הטעם הטוב שנותן טעם של עוד לבוא לראות את השחקנים המופלאים
עבודת הבימוי של עוז מורג היא מלאכת מחשבת, התלבושות מרהיבות בעיצוב של יובל כספין.
המחזמר הינו שלב מקדים לפני המבחן האמיתי של השחקנים לפני כניסתם לשואוביז ואני מקווה ומאחל שהשתלבותם תהיה קלה ונוחה יותר.
שחר פרץ/מייק חזר לבמה לאחר העדרות ארוכה כהרגלו הוא הראה יכולות טובות מאוד, הוא נחשב לרקדן מבריק ומוערך מאוד.
אניטל אלבחר / שילה היא שחקנית וזמרת רב תחומית שמבצעת את תפקידיה במקצועיות ובחן רב.
מירב הררי /ואל - שחקנית טובה ומדהימה בגלל הכשרון, ביצוע טוב מאוד לשירר "עשר- שתיים".
תדהר יששכר/אלן דה לוקה-לוכד אותנו בקסם שלו ותמיד נעים לראותו על הבמה בשירה,משחק וריקוד
אור אילן/בייב - שחקנית וזמרת עם איכויות טובות מאוד.
אמיר הלל/ריצ`י - שחקן מופלא שבלעדיו לא תתקיים אף הפקה השתתפותו תורמת להצלחת ההפקה.
לירון מזרחי/קאסי היא מדהימה, מקסימה והמהפנטת על הבמה, משחק שירה וריקוד טובים ויופי עוצר נשימה,שילוב מנצח.
אלינור פלקסמן/דיאנה - יש לה יכולות טובות מאוד כזמרת ושחקנית (עודני שבוי בביצוע של "בואנוס איירס" מההפקה הקודמת ויש לה פוטנציאל לתת שואו לטיני ולסחוף את הקהל).
ניר שיבר/בובי - פרפורמר בשירה משחק וריקוד עם איכות סטארית.
אדיר מור / גרג - רקדן גדול, שחקן עוד יותר גדול וזמר אדיר.
אייל קנטוב/זאק, בימאי - שחקן טוב עם נוכחות בימתית מרשימה.
שחר רז/לארי כוריאוגרף - ביצע את תפקידו בצורה משכנעת ואמינה.
שאר המשתתפים טובים מאוד ותורמים להצלחת המחזמר, ראויה לציון מיוחד אביטל מטרי על תפקיד קטן וקצר בתחילת המחזמר(אחת מהנבחנות) נוכחותה ויכולתה בריקוד ומשחק מרשימים מאוד על הבמה..
לסיום נכון להגיד שכל אחד מחברי הקאסט התברך בשילוש הקדוש של שירה משחק וריקוד.
נהניתי מכל רגע ובכוונתי לראות שוב שוב, המחזמר מומלץ מאוד.
הוסף תגובה | | | | |
| איציק גיני , תל אביב (31/08/2008) |
| 1. ביקורת: קורוס ליין- שורת המקהלה
| | | | ביקורת: קורוס ליין (שורת המקהלה)- מפגן ראווה ססגוני ורענן (בכורה , בית צבי, רמת גן)
מאת חיים נוי
כשחזרתי הביתה מהצגת הבכורה, המחודשת, של שורת המקהלה (איי קורוס ליין), הרמתי טלפון למלחין מרוין המליש. רציתי להציע לו לעלות על מטוס ולהגיע לבית צבי ברמת גן ולחזות במופע צעיר ורענן של המיוזיקל שהלחין ושהכתיר אותו בתהילה בינלאומית. אבל, המליש לא היה בבית הוא היה בחזרות קדחתניות עם התזמורת הסימפונית של סיאטל , וושינגטון, שעליה הוא מנצח ואשר הבכורה שלה תהיה בעוד יותר משבוע.
למען האמת, המליש, יהודי ציוני, כבר שבע מלשמוע ולחזות כל פעם מחדש במיוזיקל שהלחין ושהפך אותו לטייקון מכובד ושעוסק בשנים האחרונות בניצוח ובכתיבה לידידיו ברברה סטרייסנד וודי אלן.
מרווין המליש, בן 64, הוא מחשובי המוסיקאים בתקופתנו, מנצח ומלחין מפורסם של שירים , סרטים ומחזות זמר. זכה לפרס האוסקר על המוזיקה ל"כך היינו" , לפרס פוליצר במוזיקה ולתשעה פרסי טוני שהוענקו למיוזיקל שלו "שורת המקהלה".
המליש, יהודי, יליד ניו יורק שמשפחתו עלתה לארה"ב מאוסטריה ב-1937, ממשיך ומלחין שירים ועובד עם מיטב האמנים וכמו כן מנצח בתזמורות אמריקניות חשובות.
המליש היה ילד פלא והיה הסטודנט הצעיר ביותר שהתקבל אי פעם לבית הספר ג`וליארד למוסיקה - בגיל 7. הוא המשיך ולמד והשתלם במוזיקה ואחד משיריו הראשונים הוקלט והושר בידי לייזה מינלי. במרוצת הזמן הפך למלחין פופולארי מאוד ושיריו הרבים הפכו לנכס צאן ברזל בקרב מיטב הזמרים.הוא נקרא להלחין שירים לסרטים שונים ,כמו העוקץ, והמפורסם בהם היה "כך היינו" עם ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד.
המיוזיקל שלו שורת המקהלה A CHORUS LINE שהופק ב1975 בברודווי זכה למספר שיא של הופעות: 6300: הצגות במשך 15 שנים. המחזמר גם הופק לסרט מוצלח ב-1985. הצוות המקורי של המיוזיקל, אגב, לא אהב את הסרט.
המיוזיקל הופק מאז בכל רחבי תבל וגם בישראל מעל במות שונות וגם בבית צבי.
המליש ממשיך בעבודתו המוסיקלית כמלחין וכמנצח, ופעיל למען ישראל.
המיוזיקל עוסק במבחני במה והוא מעין מיוזיקל של מאחורי הקלעים למיוזיקל. הוא מתרחש כולו על הבמה, שם אמור הבמאי לבחור מספר מצומצם של שחקנים ללהקת הרקדנים של המיוזיקל. המופע הזה הוא גם סימבולי בכך שזוהי גם הצגתם האחרונה של השחקנים, כתלמידים בוגרי בית צבי, רגע לפני שהם נפלטים למציאות האכזרית של עולם השואו ביזנס האמיתי , שבחוץ.
המיוזיקל הוא מופע אחד ארוך שרובו ככולו שירה וריקוד ומעט מלל. לא פלא שעל הבימוי והכוריאוגרפיה הופקד עוז מורג המוכשר , כוריאוגרף עם רקורד מרשים שידע להפיק את המרב מהלהקה המצוינת.
המופע בנוי מנאמברים של כל משתתף, המציג עצמו וכישרונו, להחלטת הבמאי. ההחלטה, אגב, היא מעניינת וכדאי לאמץ אותה בכוכב נולד , למשל, אבל בשל ההפתעה, לא נחשוף את השיטה.
מבין השחקנים יש לציין כמה במיוחד, למרות שכולם הפגינו ריקוד ושירה משובחים.
לירון מזרחי -יואלי היא ברבור על הבמה. מפגינה הופעה, שירה וריקוד נפלאים.
אור אילן מרשימה בשירה, ריקוד וקצב ואפילו בסטפס, מהממת בטמפרמנט ובגוון קולה. ובנוסף- היא גם עוזרת הבימאי. יש לה כישרון וביצוע נהדרים.
ג`סיקה אוזן היא זמרת מצוינת שזוכה לקטע מדהים במיוחד באחד השירים.
אניטל אלבחר היא שחקנית וזמרת נפלאה, בעלת פוטנציאל משובח.
אלינור פלקסמן היא זמרת מעולה שהתבלטה גם בעבר בכישורי השירה והריקוד שלה.
קרן מור-מרום היא זמרת, שחקנית ורקדנית משובחת שיודעת לשחק במנעמי קולה ומגיעה לגוונים נפלאים.
כמו כן יש לשבח את מיכל פוליצר בעלת החיוך הנפלא, ליטל וסרמן הנעימה ומרב הררי בשיר מיוחד על נפלאות הניתוחים הפלסטיים.
אמיר הלל הוכיח שוב שהוא רקדן וזמר מעולה, וכמו כן היו נהדרים אברי ארבל, לירון לוי, תדהר יששכר, ניר שיבר, אדיר מור ושחר פרץ שהוא רקדן מהמם. כמו כן יש לציין את שחר רז כלארי ואייל קנטוב המוכשר בתפקיד הבמאי.
האולם בתיאטרון רמת גן היה מלא מפה אל פה , הסדרנים הציבו כסאות נוספים והיו כאלה שישבו על המדרגות.
הדבר היחיד שהפריע לי היא העובדה שלאחר הסיום , למרות שריקות ההידד ומחיאות הכפיים הגורפות במשך כל המופע, לא נהוג לחזור ולקרוא ללהקת השחקנים אל הבמה שוב ושוב והבמה נותרת מיותמת, למרות שהמוזיקה ממשיכה להתנגן.
חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA (לשעבר סוכנות עתי"ם)
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|