|
|
|
 |
אימה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משחק: יואן מק`גרגור, קיילי קורן, ברוס גרינווד, זאהן מקלרנון, אלכס אסו, קארל למבלי , אמילי אלין לינד, ג`וסין דונהיו, ג`ייקוב טרמבלי, רבקה פרגוסון, רוברט לונגסטריט , ג`ייסון דיויס |
הופעה ראשונה: 2019
ארץ מקור: ארה"ב
משך הופעה: שעתיים ו-32 דקות
|
|
|
|
חלפו כבר שנים מאז אירועי "הניצוץ" ודן טורנס הוא עכשיו מבוגר (יואן מקגרגור). הוא פוגש ילדה צעירה עם כוחות דומים לשלו (קיילי קורן), ומנסה להגן עליה מפני כת ה"קשר האמיתי" המשתמשת בילדים עם כוחות שכאלה כדי לחיות לנצח.
אנגלית, תרגום לעברית
ביקורות
כבר מעצם טיבו של הסרט, סוג של המשכון מאוחר ל"הניצוץ" (1980), מתעוררת בעיה. עבודתו המכוננת של קובריק, עם הופעה בלתי נשכחת של ג'ק ניקולסון כזכור, כל כך הדוקה, בעלת עוצמה וסגורה הרמטית - ממש יהלום מלוטש - שכל ניסיון להרכיב לה עלילת המשך לא יכול להצליח. מה גם שהנרטיב המסביר את ההיגיון שמאחורי אנשי הניצוץ, די מפוקפק ולא מנומק, זולת הניסיון להפחיד ולהטיל אימה. ראינו לא מזמן את "זה: חלק 2", והדבר המרכזי שאפשר לומר על הסיקוולים על פי סטיבן קינג הוא שיש בהם את תווית ההיכר שלו שעוברת מסדרת סרטים אחת לרעותה ושאי אפשר לטעות בה. נכוןש"דוקטור סליפ" עשוי היטב, מרתק, מותח ולפעמים יש בו גם גוונים של אימה, יותר נכון זוועה, כמתבקש, אבל בכך מתחילה ומסתיימת החוויה של הצפייה בו. זהירות, ספוילר: השימוש בכפילים לג'ק ניקולסון ולשלי דובאל בפלאשבקים להתרחשויות של פעם במלון אוברלוק הוא כמעט ברמה של חילול קודש מבחינתי.אסור היה לגעת ב"הניצוץ". אבל אם "מוחקים" את המיתולוגיה, אפשר להיחשף לעוד סרט סטנדרטי סביר ברצף השכיח של הקולנוע בעל אוריינטציית האימה העל-טבעית.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|