תיאטרון - משה

תגובת גולשים (15 תגובות)

הוסף תגובה לכל התגובות

15. הייתי שם אתמול....

צופה מרוצה , (28/03/2005)

14. לכל המקטרגים שחושבים שהם מבינים משהו...

גל , (25/03/2005)

13. משה

קארן ולר , (23/03/2005)

12. דיבר ראשון בכל ביקורת - וכיבדת את רעך

ישראלי גאה , (22/03/2005)

11. מחזמר מדהים מוזיקה נפלאה

יוני ה , (22/03/2005)

10. דודו הוא מגלומן - הרבה מזל מעט שכל ושגעון גדלות של יצור מבחיל


	הראשון בבידור, האחרון בתיאטרון 'משה' בתיאטרון הספרייה הוא הפקה הזויה למחזה ביזארי של דודו טופז שי בר-יעקב את 'משה' מאת דודו טופז אפשר רק להגדיר כסימפטום של מחלה חשוכת-מרפא, שגעון גדלות מוטרף של איש אחד, שכבר היה הראשון בבידור ורוצה עכשיו להיות הראשון בתיאטרון באמצעות הסיפור על הראשון בנביאים. על-פי המחזה הביזארי הזה, לטופז ולמשה יש כמה תכונות משותפות: שניהם עברו שלב של גלות לפני שמצאו את ייעודם, שניהם מקיימים מערכת יחסים מורכבת עם העם ההפכפך, שנע ונד על-פי שיקולי הרייטינג, ושניהם מתחבטים ביצר הגברי שלהם, ולכן הציווי הקשה ביותר בשבילם מבין עשרת הדיברות הוא 'לא תנאף'. האמת היא שטופז חושק בתפקיד אחר, תפקיד שיפתור את כל בעיותיו עם היצר, כי מי משחק עבורנו את אלוהים בהפקה ההזויה הזו? נכון, קולו הסמכותי של טופז בכבודו ובעצמו. ההפקה נעה בין קיטש ססגוני נוסח מסכת משנות ה-50 לבין בדיחות קרש על פרעה המופרע (בחיקוי די פתטי של 'יוסף וכתונת הפסים המשגעת') ועל אהרון כבן דמותו של הרב עובדיה, שצועק על כולם שייצאו בחוץ. חבל ששחקנים וזמרים מוכשרים כמו יגאל מזרחי, צאלה אחרק ויוסי צברי ובמאי מיומן כמו משה קפטן הסתבכו בתאונה המוזרה הזו. כהצגת ילדים לכבוד פסח אפשר עוד לשקול את העסק, אבל בכל קנה-מידה אחר המופע הזה טיפשי ומיותר. הלוואי שהמכרז בערוץ 2 ייגמר כבר, וטופז יוכל לחזור למקומו הטבעי ולספוג את מנת הנרקיסיזם השבועית, לה הוא זקוק כדי להתקיים. התיאטרון הישראלי יסתדר היטב בלעדיו. הוסף תגובה

ישראלי שפוי , (15/03/2005)

9. sorry but

moshe , (14/03/2005)

8. מושיקן

דירי , (13/03/2005)

7. כמה ההצגה מתמשכת

יאיר , (12/03/2005)

6. ובכן...

רעות , (12/03/2005)

5. משה

... , (11/03/2005)

4. עלבון לאינטיליגנציה


	אם יש דבר שמציל את המחזה העלוב של דודו טופז זה ללא ספק ההפקה המושקעת, והמשחק המצויין של צוות השחקנים. אין מה לדבר, הסטודנטים של בית צבי כנראה מקבלים חינוך טוב טוב בבית הספר שלהם שם ברמת גן, אם הם מצליחים להפיק כל כך הרבה ממחזה כל כך אדיוטי. התפאורה באמת יפה מאוד, וכך גם התאורה, המוסיקה וקטעי הריקוד. השחקנים כולם, החל מהשחקן הראשי שמשחק את משה ועד לאחרון הרקדנים, מפגינים יכולת משחק משובחת, ויכולת ריקוד ושירה ראוייה לציון. הילד והאבא קצת מעצבנים בתפקידיהם, אבל כנראה שאלה פשוט השורות שנכתבו להם. ובעניין הזה אני חייב להוסיף - נעשו כבר אינספור עיבודים לסיפור יציאת מצריים. החל מ"עשרת הדברות", וכלה ב"נסיך מצרים" של דיסני. טופז פשוט לקח את כל אותם עיבודים, ועשה להם עיבוד חדש, נמוך, נחות, משעמם, ארוך וחסר פואנטה (על אף הניסיון המאולץ לעשות קישור לימינו אנו). הכי הפתיע אותי (וגם די אכזב) לראות שטופז, שהחל את דרכו כבדרן וסדנאפיסט, כשל כל כך בניסיון להצחיק. פני הקהל נותרו חתומות לאורך כל ההצגה, ואילמלא המשחק המצויין שמפגינים השחקנים (בעיקר בתפקידים של משה, פרעה וצמד המרגלים), ההצגה לא הייתה עוברת אפילו כטקס סיום של בי"ס יסודי. בקיצור - התוכן עצמו חלש ביותר - אם מקום קברו של משה רבנו היה ידוע , הוא היה מריץ שם סאלטות ופליק-פלאקים באוויר, למראה ההצגה הזאת שנושאת את שמו. לעומת זאת, ההפקה עצמה, כיאה לתיאטרון הסיפריה ולבית צבי, ראויה לכל שבח, ולעיתים אף מצליחה לחפות על החולשה של התוכן. הוסף תגובה

מוייש , (09/03/2005)

3. איך יודעים שההצגה טובה?

לתגובה 1 , (08/03/2005)

2. לתגובה 1,

נועה , (06/03/2005)

1. כמו תמיד אין כמו בית צבי

משה , (05/03/2005)