|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| Coming Home |
לחזור הביתה (2014) |
|
|
|
|
|
| |
| שחקניות: דאומינג צ`ן, גונג לי, היוון זאנג |
הופעה ראשונה: 2014
ארץ מקור: סין
משך הופעה: 109 דקות
|
|
|
|
במרוצת "מהפכת התרבות של מאו טסה טונג בשנות ה-70 בסין, יאנשי (דאומינג צ'ן), פרופסור ואינטלקטואל, נלקח ממשפחתו והופך לאסיר פוליטי למשך שנים ארוכות. אשתו פנג וואנוי (גונג לי) נאלצת להסתדר בינתיים לבדה ומגדלת לבד את בתם הקטנה, דאן דאן (היוון זאנג), שהופכת לרקדנית מחוננת במכללה של המדינה הקומוניסטית.
בגלל היותה בתו של אסיר פוליטי, נמנעת ממנה משרת הרקדנית הראשית במופע של להקתה והיא מפתחת טינה לאביה, שאותו כלל לא זכתה להכיר. כאשר יאנשי בורח מהכלא ומנסה לחזור לביתו, רעייתו חוששת מהשלטונות ומונעת ממנו להיכנס לדירה. הבת נתקלת בו ומשוחחת איתו קצרות, וכאשר מתברר לה שהוא השאיר פתק לאמה, לפגוש אותו למחרת בתחנת הרכבת, והאם נמלכת בדעתה ומנסה לסייע לה, מלשינה עליו הבת והוא נכלא מחדש.
כאשר יאנשי משתחרר לבסוף וחוזר לביתו, מתברר לו שאשתו, שהתערערה נפשית, לא מזהה אותו, מגרשת אותו מביתה וממשיכה להאמין שבעלה ה"אמיתי" עתיד לשוב. היא מלקטת באובססיה כל פרט עליו, מגיעה לפגוש אותו כביכול בתחנת הרכבת, בעוד הבעל מתמקם בסמוך, ומנסה כל תחבולה אפשרית, כדי לגרום לרעייתו לזהותו ולקבלו בחזרה.
מנדרינית, תרגום לעברית
ביקורות
מז'אנג יימו ראינו עבודות קולנוע מעולות. מ"שדות החיטה האדומים" ו"הפנסים האדומים", ועד "הדרך הביתה" ו"סיפור חיים". וזאת מבלי לקחת בחשבון את פאזת סרטי אמנויות הלחימה שלו. אלא ש"לחזור הביתה" לא יימנה עם מיטב סרטיו. ראשית, הסיפור שלו רזה, דליל ולא מחזיק עלילה של פיצ'ר. הפואנטה מובהרת וממצים את העניין הרבה לפני שהסרט מגיע לסיומו. בשליש האחרון שלו, הסרט פשוט נמרח, נמתח והופך לטרחני ומייגע. גונג לי, מהשחקניות הקבועות פחות או יותר אצל יימו, עושה גם כאן עבודה טובה, אבל בכך מסתיים העניין כולו.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|