|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
אלזה לסקר שילר - הברבור השחור |
|
|
|
|
|
|
מאת: עדי עציון-זק מוזיקה: גיל שוחט תרגום: נתן זך, יהודה עמיחי, שלמה טנאי, בני ועץ |
|
|
|
|
במלאת 70 שנה למותה של אלזה לסקר שילר, יצרה עדי עציון מונודרמה חדשה על חייה וקטעים מיצירתה. עדי עציון מחיה לנגד עינינו את דמותה אקסצנטרית והטראגית של המשוררת שהקדימה את זמנה.
את רוב שנותיה חייתה ברלין התוססת והמאיימת. הסתובבה בחוגי הבוהמה, בבתי הקפה של האמנים. כתבה בשפה פרועה ולירית. הופעותיה בקריאה, נגינה, תנועה ותלבושות – משכו רבים. אלזה זכתה להוקרה בחוגי האומנים האקספרסיוניסטים של התקופה.
חייה האישיים היו קשים, למרות שנישאה פעמיים, אהבותיה הפרועות הסתיימו תמיד באכזבה. את בנה היחיד איבדה. אחרי שנות יצירה נועזות, הוכתה בידי בריונים פשיסטים ועזבה את ברלין לעולמים. אלזה נחשבת לגדולת משוררות גרמניה במחצית המאה ה- 20. את שש שנותיה האחרונות חייתה בירושלים, מושא חלומותיה, משוטטת, הזויה, נלעגת. היא מנסה לאהוב וממשיכה ליצור.
בלילה 22.1.1945 מתה בירושלים ונקברה בהר הזיתים.
עד ימינו יוצרים בהשראתה של האמנית הטוטאלית והחד-פעמית א.ל. שילר.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|