|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: ברנארד-מארי קולטס
נוסח עברי: גילי אמיתי וג`ורג` מילטינאנו
בימוי: ג`ורג` מילטינאנו
שחקניות: גילי אמיתי
תעתוק וניהול מוזיקלי: סלאבה מלצט
תאום אמנותי: ג'ודי קופרמן |
|
|
|
|
אדם צעיר, ככל הנראה ממוצא צפון אפריקאי, אשר בליל שישי גשום בעיר גדולה ושוממת בצרפת מחפש בכל דרך אפשרית תקשורת אנושית למרות זרותו המתבטאת בכל היבט: חברתי, פוליטי, אתני, מיני.
מתוך רצונו למצוא לעצמו מקום בעולם והבנה למצבו, פונה גיבור המחזה לעובר-אורח, ספק מדומיין, ספק אמיתי. לעיתים בעצב ולעיתים בהומור, גיבור המחזה מעלה זיכרונות, שהנם אולי, לפחות חלקית, פרי הפנטזיה שלו בלבד, מהרהר על הא ועל דא, מתוודה על רגשותיו הסודיים. אולם אין ביכולתו ליצור קומוניקציה של ממש; המציאות שסביבו נשארת עוינת או אדישה לסבלו.
סיפורו של אדם אחד החי לצידנו, אך איננו יכולים לראות מחוסר פרספקטיבה, ולעיתים בשל חוסר הרצון להסתכל למקומות צדדיים וחשוכים. תחושת הזרות ,על מגוון סיבותיה והשלכותיה, מצויה בבסיס המחזה, ויש בה מן היסוד האוניברסאלי שמתאים לכל חברה ובכל זמן, ושבולט עוד יותר על רקע העידן העכשווי ואופיו הגלובאלי.
בדייקנות ובבהירות, מתאר קולטס את המצב האנושי כשהישרדות היא השאלה העיקרית. קולטס חושף את המציאות, הוא לא מנסה להראות אותה כפטתית, או סנטימנטלית, היא אינה מולידה או מעוררת בנו שום נוסטלגיה, היא נשארת כמו שהיא: קשה, מפוררת ומרופטת, קרועה ומתומצתת, מעל לכל קטלנית אך גם מצחיקה. בכל אחד מן המחזות שלו הוא מנסה להבין את העולם שלנו ולספר עליו, באמצעות התיאטרון.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|