|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | 1 | 2 | | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | 31 | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: אגוטה כריסטוף עיבוד ובימוי: מאור זגורי תמליל: מירי לזר עיצוב: שני טור תאום אמנותי: מאיר אלון |
שחקנים: תלמידי מגמת תיאטרון י` / י"א, תיכון עירוני א` |
|
|
|
|
"כדי להחליט אם זה 'טוב' או 'לא טוב' יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: 'סבתא דומה למכשפה', אבל מותר לכתוב :'אנשים קוראים לסבתא 'מכשפה'."
יש מלחמה. המקום: ארץ לא מזוהה. הזמן: אינו ידוע. הדמויות: אנונימיות.
מדיווח ענייני ופרטני, הולכת "המחברת הגדולה" והופכת למשל אוניברסלי על החיים בצל המלחמה והטוטליטאריות. הדגש עובר מבלי משים מהזוועות הנראות לעין אל ההרס הפנימי. כי האדם המסוגל לשרוד בתנאים האלה הוא רק זה החף מרגשנות בלתי עניינית, זה שיש לו כוח להתכחש לאחווה האנושית, זה שיכול לחיות דרך קבע בתוך האנונימיות של ה"אנחנו". והאדם הזה, כפי שמספר הסיפור, נמצא לא רק מעבר אחד של הגבול.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|