|
|
|
 |
תיאטרון הסימטה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: אבי גיבסון בראל
תפאורה ותאורה: ציפי גלעד
תאום אמנותי: ניר להב, אבי גיבסון בראל
מוזיקה: ניר גדסי
מאת ובביצוע: אליה שוסטרמן |
|
|
|
|
השכם לבוקר ה-7 בנובמבר 1944, מועברת חנה סנש לתא מבודד בכלא הצבאי בבודפשט. התותחים רועמים ברקע, וחנה הממתינה לפרסום גזר דינה המתעכב, נעה בין אופטימיות לחרדה. תקוותה מתנפצת באחת כאשר נכנס לתאה קצין הונגרי ומודיע לה שבעוד שעה תוצא להורג.
על רקע שעה אחרונה זו מתרחשת המונודרמה.
לבדה בתאה, חנה המזועזעת נזרקת אל מסע בזמן ובמחוזות הווייתה. נעה בין העבר לבין ההווה, המתמזגים יחדיו, חנה מקיימת חשבון נפש אחרון המגיע לשיאו ברגע אקזיסנציאליסטי של הכרה ובחירה.
בשעתה האחרונה, מתהווה חנה סנש בעיני רוחה, כבן אדם ומגלה את אנושיותה: לא רק הדמות ההרואית, לא רק צנחנית לוחמת, אלא גם יוצרת רגישה ועדינה. לא רק חלוצה וחברת קיבוץ, אלא גם עולה חדשה שנאבקת עם קשיי הסתגלות ובדידות. לא רק לוחמת צדק ואידיאליסטית, אלא גם מיוסרת ברגשות אשם וביקרת עצמית. לא רק הולכת בעקבות הקול הקורא, אלא גם מגלה את קולה שלה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|