|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת תל אביב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: חנה הכהן , אורלי בויום
מאת: הנס מגנוס אנצנסברגר
תפעול תאורה: שמעון לוי
בימוי: שמעון לוי
מוזיקה: יונתן שטרנברג
תעתוק וניהול מוזיקלי: חיה בירן
תמליל: רות זיו איל
תאום אמנותי: איריס מועלם
תחקיר ועריכה: חיה בירן |
| משתתפים: בביצוע תלמידי משחק שנה ג' |
הופעה ראשונה: 15 בינואר 2003
משך הופעה: כשעתיים
|
|
|
|
החוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל-אביב מציג יצירה תאטרונית לא שיגרתית, המבוססת על מחזור שיריו של הנס מגנוס אנצנסברגר השקיעה של הטיטאניק. ההצגה, המשתמשת בסוגי ובעזרי תאטרון סיפור כגון תאטרון סיפור, שירה, הקרנות מולטימדיה ווידאו תוצג ברחבי אולם סמולרש, שנחנך לאחרונה באוניברסיטה, ותיקח את הקהל למסע אל ירידתה למצולות של הטיטאניק. שקיעה זו, שהתרחשה בליל כפור בשנת 1912, בעת מסע הבתולין שלה.
אניית הענק והפאר הטיטאניק, שנאמר עליה: "אפילו אלוהים בכבודו ובעצמו לא יוכל להטביע את האוניה הזאת", היא אכן אוניה, אך גם דימוי לרהב האנושי, לשואת יהודי אירופה ובעצם לחזון אחרית הימים, חזון שאצל אנצנסברגר הוא אירוני ופאתטי כאחד. האפוקליפסה רלוונטית גם אצלנו, במיוחד בימים אלה.
המשורר הנס מגנוס אנצנסברגר נולד בקאופבוירן שבגרמניה בשנת 1929, וחי כיום במינכן. אנצנסברגר הוא מבקר ערני וחריף ביותר של תרבות גרמניה, שזכה בשנת 1963 בפרס ביכנר היוקרתי. השקיעה של הטיטניק נוצרה כמחזור שירים, המבוסס על שלושים ושלושה מזמורים, בדומה לקומדיה האלוהית של דאנטה. מיטב בימאי גרמניה ואירופה הפכו את השירים לדרמה סוחפת בכארבעים הפקות שונות שנעשו בעולם מאז פורסמה יצירת מופת זו. בהפקה הבכורה הישראלית המלאה (לאחר תסכית רדיו חי שבוצע בנוכחות המחבר בשנת 1986 בצוותא, תל אביב) תהפוך הטיטניק ליצירה בימתית נועזת, חריפה ובלתי שגרתית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|