נטע, בחורה בת 25, נלחמת על הבית גם שנה אחרי ההתנתקות.
היא נקרעת בין רצונה להמשיך את דרכה של דודתה לאה, ממייסדות היישוב שחרב, ולחנך את בנה איתן לאור חזון ההתיישבות, לבין דרכו של בעלה הסובר כי מה שהיה - תם ונגמר.
היא נותרת בודדה לאחר שאיבדה את דודתה בפיגוע ירי בסמוך להתנתקות מהישוב, בהתמודדות עם תחושת העקירה, האובדן והכמיהה לבית. נואשת ליציבות, היא חולמת להחזיר את הזמן לאחור, עיוורת למחיר שגובה ממנה הרדיפה אחר החלום.
היא מדרדרת עצמה לאובדן חדש- אובדן הווה, ויחסיה עם בעלה ובנה מתערערים.