|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
| AVANTI POPOLO |
אוונטי פופולו |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: רפי בוקאי , מיכה שגריר–קסטל תקשורת , יואב קוש , זוהר סלע , יורי אופיר |
| משתתפים: סלים דאו , סוהיל חדד , דני רוט , טוביה גלבר , דני שגב , בארי לנגפורד , שלום שמואלוב , דן תורג`מן , מוחמד מנדרה |
הופעה ראשונה: ישראל 1986
משך הופעה: 84 דקות
|
|
|
|
11.6.67. הפסקת האש בעקבות מלחמת ששת הימים נכנסת לתוקף. שלושה מחיילי הצבא המצרי המובס רוצים להגיע הביתה. לאחר חצי יום של נדודים במדבר הלוהט הם מגיעים בגרון ניחר לג`יפ או"ם נטוש אבל תקוותם למצוא מים מתבדה. במקום הם מסתפקים באלכוהול. הסיטואציות הסוריאליסטיות שנוצרות בעקבות המפגש שלהם עם האוייב הישראלי, מספקות לסרט את חומרי הבערה האנטי-מלחמתיים...
מבלי לפגוע באף סרט אחר, כאשר באים לעשות חשבון קר מהו הסרט הישראלי של כל הזמנים, מי מהסרטים הצליח לחבר את ההוויה הטרגית של המזרח התיכון עם הבסיס הכי מגוחך של היריבות בין ישראלים לערבים, מי מהם הצליח להנציח את המצב ההזוי שבתוכו אנו מתקיימים ולתת לו מקבילים חזותיים, דומה כי `אוונטי פופולו` יושב במקום הראשון.
כבר בסירטו הראשון הצליח רפי בוקאי (1957-2003) למקם את עצמו כאחד היוצרים המקוריים והיצירתיים שקמו לקולנוע הישראלי. זה לא רק הכותר האירוני, לא החיילים המצרים המוצגים כגיבורים "הטובים", לא כותרות הניצחון בעיתון המשמש כנייר טואלט, גם לא המונולוג של סלים דאו מתוך `הסוחר מונציה` ("I am a Jew" וגו`).
זה לא רק המעבר החלק מריאליזם לסוריאליזם הזוי. הסרט כולו עשיר במסרים חתרניים ותבונתו הקולנועית העלתה עליו לא מעט חימה וקצף בעיתונות של לפני 20 שנה (לא רק ב`נקודה` אלא גם ב`הארץ`).
ערבית, עברית ואנגלית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|