 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הקאמרי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: תמר קינן
עיבוד: גור קורן ועירד רובינשטיין
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: רוני שימרון
מוזיקה: דפנה קינן
תאורה: נדב ברנע |
| משתתפים: רות אסרסאי, ישי גולן, יואב לוי / יוסי ירום, אדם קנדה |
משך הופעה: שעה ו-עשרים וחמש דקות
|
|
|
|
לילה אחד בתחנת משטרה בישראל. אמא שחורה מחפשת את הבן שלה, שנעדר שעות ארוכות. מול חומת הבירוקרטיה, היא מנסה לאסוף פיסות אינפורמציה מתוך שמועות אינטרנטיות, פרופילים, ותיאוריות משטרתיות, שמתחברים לכדי תמונת מצב נוקבת של המציאות בישראל 2020 למי שנולד בצבע הלא נכון.
דעות קדומות, גזענות, ומושגים כמו 'שיטור- יתר' ו'אכיפה סלקטיבית', המוכרים היטב ליוצאי אתיופיה, מתנקזים ללילה לבן שעוברת אישה שחורה שרק רוצה לדעת איפה הילד שלה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|