 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: לירן עצמור , דני מוג´ה , תמרה פילץ-הנטר , יכין הירש , שוקה גלוטמן
בימוי: דוד פרלוב |
הופעה ראשונה: ישראל 2003
משך הופעה: 58 דקות
|
|
|
|
הסרט ´תצלומי´ מבוסס כל כולו על תצלומי הסטילס של דוד פרלוב.
הסרט בנוי כטריפטיך. בחלק הראשון, מחשבות והארות על צילום קולנוע וסטילס. בשני, שלושת הצלמים שהיוו את נקודת המוצא לסרט זה, כולם צלמים המונעים מכוח ההכרח לצלם, כמעט הכרח מוסרי. דיויד סיימור תיעד את תקופת קום המדינה. הנרי לרטיג הוקסם מההמצאות הגדולות של תחילת המאה העשרים ותיעד אותם במצלמתו. תמונותיו של הצלם השלישי, הנרי רות, שמשו כעדות במשפט אייכמן ופרלוב צילם אותו בסרטו "זכרונות משפט אייכמן" (1982). בסרט מסביר רות כיצד תיעד בהחבא ובחשאי את שואת יהודי גטו לודג´, ואיך הוא ואשתו החביאו את התמונות באדמה לכשנשלחו הם באחד הטרנספורטים לאושוויץ. הם שרדו, אך רות לא צילם עוד צילום אחד כל חייו.
בחלקו האחרון של הסרט: תצלומי הסטילס של פרלוב, במיוחד מהשנתיים האחרונות. אלו הם הבזקי חיים מפינת הרחוב בו מתגורר הבמאי, בתל אביב. פרלוב עוקב אחר עוברי האורח בכניסה לפסאז´ לונדון מיניסטור שמתחת לביתו, אחר המאבטח של שער הפסאז´, תזמורת הרחוב, העולים החדשים והעיר תל אביב.
הסרט לוקח את הצופה למסע אל התמונה הדוממת עצמה, הזווית, האור, התנועה והמחווה האנושית, והכל מנקודת מבטו הייחודית של פרלוב, כמעט מאותו המיקום, שולחן בית הקפה בו הוא אוכל את ארוחת הבוקר. כך הוא מצלם את תמונותיו, כאמירתו של רנואר: "למצוא את הנצח בפינת הרחוב".
עברית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|