 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קומדיה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: אלבר פרז'אן , אולגה צ'כובה |
הופעה ראשונה: צרפת 1927
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
סאטירה אלגנטית הנשענת על הסיטואציות המרכזיות של מחזה הוודוויל מאת אז''ן לאביש ומארק מישל, והופכת בידי רנה קלר למופת של שנינות ויזואלית. הסרט מורכב מאוסף אפיזודות שהקו המקשר ביניהן הוא מירדף מטורף אחרי כובע קש. סוסו של חתן צעיר הממהר לחופתו, זולל לתיאבון את כובעה של גברת מגונדרת המפלרטטת עם קצין צבא בעל חזות מאיימת. מאחר ובלי הכובע היא לא יכולה להרשות לעצמה לחזור הביתה לבעלה, מתעקשים היא ומחזרה הנמרץ והמטופש על כך שיוחזר לה לאלתר כובע חדש. כך מוצאים השלושה את עצמם כרוכים זה בזה לאורך הסרט. אך לא סיפור המשולש המוזר הזה לבדו מעניק ל"כובע קש איטלקי" את גדולתו. אל תוך האירועים, המגיעים כאן לא פעם לידי אבסורד, שוזר קלר מידה הגונה של ביקורת על המוסכמות החברתיות ועל צביעותה של הבורגנות. תוך שהוא מאיר את גיבוריו במלוא גיחוכם ומשתמש באמצעים ויזואליים שיכולים לעורר התפעלות גם כיום, הוא שומר על קצב מסחרר, ויוצר את אחת הקומדיות השלמות והמרהיבות ביותר של עידן הראינוע
אילם, כותרות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|