|
|
|
תמונע (תיאטרון) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: עידו בורנשטיין בימוי: שלמה פלסנר מוזיקה: קורין אלאל תעתוק וניהול מוזיקלי: ניסים בן אדרת תמליל: שרון רשף - ארמוני תאום אמנותי: קרן גרנק תחקיר ועריכה: ניסים בן אדרת |
משתתפים: אסתי זקהיים , ניסו כאביה , שמעון מימרן , בת חן סבג |
הופעה ראשונה: 8/5/2003
משך הופעה: כשעה וחצי
|
|
|
|
ארבע דמויות רעבות לאהבה. שני הורים, מבוגר שנשאר ילד, וילדה, מחפשים מבט של הורה, חיבוק של אבא ואמא שתמיד היה חלקי.מתוך התחושה שאף פעם לא ראו אותם באמת, הם ממלאים את עצמם באוכל, בסקס, בסודות ושקרים, בזעם. מצפים לקבל מהילדים שלהם, מה שאבא ואמא לא נתנו להם מעולם.
אל שולחן האוכל בביתה הרגיל של משפחה רגילה בעיר רגילה לגמרי מצטרף אורח - מדריך סדנאות מודעות השוכר את מרתף הבית. בואו של המדריך הופך את סדרי החיים השלווים לכאורה בבית המשפחה. הוא מעורר את הרעב לאהבה המסתתר לו מתחת לפני השטח. לאט-לאט מתאהבים בו בני המשפחה, כל אחד בדרכו, מנסים דרכו לראות את האור. אולם, המדריך הרוחני, לכאורה שליו ובטוח בדרכו, מחפש בעצמו את האושר ואת האהבה החסרים לו כל-כך.
במעגל תמידי של חיפוש נעות הדמויות בין קירות הבית, אוהבות ומכאיבות, שרות ובוכות, ומנסות לספק את הרעב הפיזי והנפשי למשהו אחר, למשהו טוב יותר, לאהבה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (8 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 8. שווה צפייה
| 7. מחזה מפתיע המשוחק נפלא
| | | | באתי להצגה בציפיה למחזה קליל על סדנאות מודעות והעצמה, אבל קיבלתי דרמה חריפה מאוד ומטלטלת עם התרחשויות, התאהבויות, אכזבות, סודות, שקרים ויצרים. זוהי הצגה עם ביקורת מסויימת כלפי סדנאות ההעצמה שמראה גם את כוחן העצום בהוצאת דברים מאיתנו החוצה וכשהם בחוץ לא ממש יודעים מה לעשות איתם ואיך ממשיכים מכאן הלאה. ההצגה הזו מעוררת שאלות כמו האם מבנה רגשי או משפחתי בלתי יציב (או אף רעוע) טוב יותר מההריסות של המבנה הזה וגם האם התת-מודע מקומו הטבעי הוא בתת או שצריך להעלות אותו למעלה. ההצגה הזו הייתה מפתיעה כי היא דווקא הראתה שתהליכים שגורמים להשלת קליפות, לחשיפת סודות ולהורדת מסיכות יכולים להפוך אותנו דווקא לחלשים ופגיעים יותר ולא ההפך. זה אולי המבט האובייקטיבי והפחות מודרני על סדנאות המודעות כי יש פה הסרת המסכה מאלה שמתיימרים להסיר את המסכה מהאחרים. כמובן, סדנאות מודעות יכולות להיות יעילות וטובות אך - בדומה לתורת הקבלה - כדי להגיע אליהן צריך לעבור שלבים והם אינם אמורים להיות נחלת הכלל (כפי שאולי הפכו לאחרונה מטעמים מסחריים) וגם מי שמעביר אותן אמור להיות "גדול בתורה" ולא מישהו שצריך בעצמו קרש הצלה.
לגבי הביצוע - לא ראיתי הרבה הצגות בהן כל הדמויות הצליחו לכבוש ולהתעלות וזו אחת מההצגות האלה שכולם כוכבים המושכים ומסקרנים באותה המידה.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. מקורי, אמיתי ו-מומלץ
| | | | הצגה מצמררת ונוגעת ללב, שקנים מהשורה העליונה
הטקסט משובח וגדוש בדימויים אודות לעדו בורנשטיין. בימוי מחודש ,מקורי עם אלמנטים חייתים.
הצגה משעשת ומהנה ועם זאת הזלתי דמעה.
מומלץ בחם.
הוסף תגובה | | | | |
דניאל הרמן , (26/08/2006) |
| 5. מרגש,ישיר ונוגע ללב
| | | | הצגה נפלאה,נוגעת ללב ומשאירה את חותמה .
השחקנים נפלאים ,מדברים עם הקהל,לא רק במילים.
מומלץ בחום,הייתי רואה אותה שוב....מלאה מסרים גלויים וסמויים.
אהבתי.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. ישיר ואמיץ
| | | | משוחק טוב ורגיש ומאוד אהבתי את משחקה של אסתי זקהיים,ניסו כאביה,אלינור.
הרבה תודה.
הצגה לא קלה לצפייה.
אך מליצה בחום.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. לכו לראות (ללא תוכן)
| 2. חכם,אמיתי ונוגע!!!
| | | | ההצגה הטובה שראיתי מזה תקופה ארוכה!!!
כתובה היטב ,משחק מצויין של כל ארבעת השחקנים,
השילוב של מוסיקה [מצויינת אגב של קורין אלאל] ריקוד
ומשחק אינו מאפשר לקרוא להשתעמם לרגע!!!
שילוב הקהל מכניס את ההצגה לעולמו של הצופה ומאפשר
לו להתחבר אליה מהנקודות האישיות המיוחדות לו.
ובעיקר הצגה שממשיכים לחשוב על מסריה הרבה הרבה לאחר שהיא מסתיימת!!!
לרוץ ולא לחשוב פעמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוסף תגובה | | | | |
| 1. ישיר ואמיץ
| | | | מאוד ישיר וחזק עם פניה מכוונת לקהל שלא מאפשרת לו לסווג את המחזה כמיקרה פרוורטי ויוצא דופן. +אסתי זקהיים מ-ד-ה-י-מ-ה! השחקנים כולם מאוד טובים ואמינים למרות סצינות הלא כ"כ קלות.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|