 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מופעים |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: אורית זפרן ומתן דרעי בדש
בימוי: מתן דרעי בדש
תלבושות: אביה בש
תאורה: רותם אלרואי
מוזיקה: דניאל שמר |
משך הופעה: כשעה
|
|
|
|
מסיבת ניצחון אוטוביוגרפית
מופע שנע בין סטנד אפ לסטנד דאון, ובו אורית זפרן מזמינה את הקהל למסיבת הניצחון שלה על הנאצים. כן, עברו 80 שנה אבל היא תמיד הייתה לייט בלומר. על הבמה היא מבקשת לפשוט מעצמה את הזהות של דור שני לשואה, ומחליטה לחגוג את חייה כאישה מנצחת, עם גנטיקה טובה ופה מלוכלך. היא מעלה באוב זכרונות משפחתיים שהשתיקה יפה להם, מערערת על הגדרות של נשיות ואמהות, ומזכירה לעצמה שאין דבר שסקס טוב לא יכול לפתור. אורית זפרן היא בת לאם ניצולת שואה עם שורשים אריסטוקרטים, ואב לוחם אצ"ל שישב בכלא הבריטי. במתח שבין שואה לתקומה היא בונה לעצמה מרחב מחייה חדש - כזה שאפשר לצחוק בו, ואולי גם לחיות.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|