ההצגה מבוססת על זיכרונות הילדות של משתתפי פרוייקט לזרוס כאשר הסיפורים האישיים שהועלו על ידיהם בתהליך היצירה, שימשו השראה לכתיבת המחזה המספר את סיפור השכונה בשנות ה-60.
ההצגה חוזרת חמישים שנה אחורה - אל הילדות, אל קולנוע רון, אל מוכר הנפט, אל השכנים, אל השדכנית והתופרת, אל הצבעים, הקולות והריחות של אז.