|
|
|
 |
אירוע |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: בועז דבי
בימוי: יעל טילמן
תעתוק וניהול מוזיקלי: נאוה שטר
תחקיר ועריכה: גילי כוכבי
מוזיקה: יאיר קז
תאום אמנותי: עדי שמרוני
צילום: טטיאנה שניטקה
הפקה: מאור לזר |
| שחקניות: קרן מנחם , הדס שי , טל לוי , אבי טיירי , מיה גרינברג , ג`וש שגיא |
משך הופעה: כשעה
|
|
|
|
שני סיפורים על התבגרות.
נער מגלה שהוא בעצם רובוט, שתי אחיות חושדות שאימן היא צורר נאצי.
נקודת המעבר בין ילדות לבגרות מטופלת באופן מפתיע, וחושפת עולם אפל ומטריד.
ביקורות
"מרקם של הומור ביזארי מבריק שרק הולך ומתפתח במהירות... משחק מצוין של צוות השחקנים" (צבי גורן)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. הצגה מצחיקה ומיוחדת.
 | |  | | הם באו אלינו לבית הספר ועשו לנו את ההצגה.
היה מצחיק לאללה וגם מטריד .
מאוד אהבנו את החלק הראשון כי זה שתי הצגות ברצף ובחלק השני קצת לא היה בגיוני אבל היה מצחיק.
אני ממליצה למי שיש לו מגמת תיאטרון בבית ספר שיילך לראות את ההצגה .
בקיצור מצחיק לאללה ומענייו.
הוסף תגובה | |  | |  |
| אורטל אור עקיבא , אור עקיבא (20/04/2008) |
| 4. הצגת פולחן לבני נוער
| | | | לדעתי ברגע שבני הנוער יגלו את ההצגה הזאת היא תהפוך מייד להצגת פולחן.
יש לה את כל המריבים לכך. משחק מצויין של השחקנים הומור ביזארי של המחזאי בימוי מדוייק ומלא משפטי מחץ שעל פניו נשמעים פשוטים אך הם בעלי עומק רב.
שבתי להצגה אחרי שראיתי אותה בעכו וחלו בה שינויים אך שינויים לטובה.
המחזה הראשון שנראה לי שמו הוא "הרובוט" עלה מדרגה בכל הבחינות הוא פשוט עף למקומות שהוא לא היה בעכו.
אבי טיירי נפלא כילד שנופלת עליו הידיעה שהוא רובוט . מאיה גרינברג בתור האמא טובה מאוד אך מעל כולם במחזה הזה מתעלה ג`וש שגיא בתור האבא עם איכויות ג`ק ניקולסוניות מין טירוף עמום שרוצה להתפרץ החוצה אך נשאר בתוך הנפש פנימה.הדס גיל בר מעניינת מאוד כחברה.
ההצגה השניה ששמה "היטלר" אם אינני טועה מצויינת כמו שהיא הייתה בעכו.
משחקה של קרן מנחם כאמא פשוט מעולה מדוייק אם כי קצת לא מגוון לפעמים.
הדס גיל בר שי מפעימה בתור האחות הנגררת והדס לוי ממש טובה בתור האחות המופרעת.
חייבים לרוץ לצאת ולראות את ההצגה הזאת.
כמו כן אם ההצגה תגיע איכשהו לבני נוער היא תהיה הצגת פולחן לדעתי.
לאחר שהייתה לי אכזבה מסויימת מהמעבר של ההצגה הנהדרת "המאה השלושים" למתחם החדש בסוזן דלל , "בהיטלר הרובוט והסכין" הייתה לי ממש התרממות רוח.
הערה אחרונה בתור בוגרת ניסן אני מצפה שמחירי הכרטיסים יהיו יותר ידידותיים לאנשי תיאטרון.
היה כיף
הוסף תגובה | | | | |
| בוגרת ניסן , (04/04/2008) |
| 3. חובה לבני נוער. פשוט חובה.
| | | | לדעתי ברגע שבני הנוער יגלו את ההצגה הזאת היא תהפוך מייד להצגת פולחן.
יש לה את כל המריבים לכך. משחק מצויין של השחקנים הומור ביזארי של המחזאי בימוי מדוייק ומלא משפטי מחץ שעל פניו נשמעים פשוטים אך הם בעלי עומק רב.
שבתי להצגה אחרי שראיתי אותה בעכו וחלו בה שינויים אך שינויים לטובה.
המחזה הראשון שנראה לי שמו הוא "הרובוט" עלה מדרגה בכל הבחינות הוא פשוט עף למקומות שהוא לא היה בעכו.
אבי טיירי נפלא כילד שנופלת עליו הידיעה שהוא רובוט . מאיה גרינברג בתור האמא טובה מאוד אך מעל כולם במחזה הזה מתעלה ג`וש שגיא בתור האבא עם איכויות ג`ק ניקולסוניות מין טירוף עמום שרוצה להתפרץ החוצה אך נשאר בתוך הנפש פנימה.הדס גיל בר מעניינת מאוד כחברה.
ההצגה השניה ששמה "היטלר" אם אינני טועה מצויינת כמו שהיא הייתה בעכו.
משחקה של קרן מנחם כאמא פשוט מעולה מדוייק אם כי קצת לא מגוון לפעמים.
הדס גיל בר שי מפעימה בתור האחות הנגררת והדס לוי ממש טובה בתור האחות המופרעת.
חייבים לרוץ לצאת ולראות את ההצגה הזאת.
כמו כן אם ההצגה תגיע איכשהו לבני נוער היא תהיה הצגת פולחן לדעתי.
לאחר שהייתה לי אכזבה מסויימת מהמעבר של ההצגה הנהדרת "המאה השלושים" למתחם החדש בסוזן דלל , "בהיטלר הרובוט והסכין" הייתה לי ממש התרממות רוח.
הערה אחרונה בתור בוגרת ניסן אני מצפה שמחירי הכרטיסים יהיו יותר ידידותיים לאנשי תיאטרון.
היה כיף.
הוסף תגובה | | | | |
| בוגרת ניסן , (03/04/2008) |
| 2. היטלר,הרובוט והסכין-ביקורת-ירון ירושלמי-סוזן דלל
| | | | פסטיבל עכו לתיאטרון אחר 2007 ננעל כאשר את הפרס הראשון קיבלה הצגה בשם "היטלר,הרובוט והסכין" מאת בועז דבי בן ה28 ובבימוי יעל טילמן.
למרות הפרס, לקח זמן עד שההצגה הצליחה למצוא לה בית ותיאטרון וזאת בזכות יוזמה ומימון פרטיים.
כעת ההצגה מוצגת ב "בית ירון ירושלמי לתיאטרון" הנמצא בסוזן דלל.
בועז דבי כתב את שני המחזות במיוחד לפסטיבל.
ההצגה נראית קלילה כקומדיה אך הנושא בו היא דנה מורכב וחשוב.
שני המחזות מטפלים ביחסי הורים וילדים כאשר הנטיה אצל המחזאי להציג את הילדים באור חיובי יותר מההורים.
זהו סיפור של התבגרות ,דמיון והתנהגות.
המחזות אבסורדיים הגובלים באבנגרד.
הכל מוצג בצורה הומוריסטית בגוון אירוני לפעמים בהומור מקברי אך מוגש בצורה נהדרת.
משחקם של המשתתפים הצעירים מבריק.
במחזה הראשון לפתע הוריו של נער מודיעים לו שהוא רובוט. מה עושה הנער. הוא כמובן מופתע, מתרגש,נבוך ובקושי מעכל את מה שאמרו לו.הוא ככל אדם מתחיל להתנהג לפי מה שנאמר לו ולא לפי מה שהוא מרגיש.
כשהוא קצת עצמאי מיד רוצים לתקנו, להשמידו והוא נחשב ל "תקול"(מקולקל).
החינוך שמעניקים ההורים לילדים מביא אותם להיות רובוטים ומדכאים כל יוזמה ועצמאות אצלם.
במחזה השני אם שתלטנית,קפדנית ורצינית מתעקשת על שטויות ודברים לא חשובים.זאת השיטה שלה לחינוך טוב.כאשר בת עצמאית יתר על המידה, לדעת האם ומרדנית באופיה אינה ממלא את הוראות האם בצורה עיוורת, הדרך היחידה היא להעביר אותה לפנימיה.דהינו להעביר את חינוכה לאחר.
האם בטוחה שזו הדרך הנכונה והטובה ביותר עבור הבת והתוצאה הבת מאבדת את העצמאות ,את חדוות החיים, את החיות שבה.
הדימוי של האם השתלטנית להיטלר מקורי אך הקטע המיחס לאם תכונות SM גורע מהפרוש שהמחבר ודאי רצה לתת
לאם כהורה דיקטטור קפדני שאינו יודע איך לחנך את ילדיו.
אמנם המחזה מוצג כקומדיה אך השאלות שהוא מעורר רבות והן מוצגות כלא פתורות.
אביא ציטטה מדברי השופטים שהעניקו את הפרס הראשון בפסטיבל עכו כי אני מסכים איתם לחלוטין והם משקפים היטב הכל ואין מה להוסיף עליהם.
המחבר" כתב מחזה המטפל ברגישות במה ובכשרון כתיבה בולט בנושא הטעון של המפגש בין נפשם הרכה של נערים ונערות מתבגרים לבין האטימות האלימות של עולם המבוגרים כפי שהוא מצטייר מנקודת מבטם של בני הנעורים ".
הבימוי של יעל טילמן המשלב תפאורה שלוש טלויזיות המקרינות שקופיות בגרפיקה של ברק בן- דב ווידאו של טטיאנה שניטקה מעולה,מקורי ומענין.
משחק כל צוות השחקנים טוב מאוד.
נהנתי לראות את אלישע-הילד במחזה הראשון -אבי טיירי המראה בצורה יוצאת מהכלל את היותו נבוך מופתע ומבולבל מהגילוי שהוא רובוט וחריג ולא ככל ילד אחר.
גם ג`וש שגיא כאבא במחזה הראשון וכמאהב -חייל גרמני בשני מצויין.
קרן מנחם בתפקיד האמא הקפדנית מיצגת סוג של הורים המשוכנעים שזו הדרך הנכונה לחנך ילד מאושר ,עצמאי וחושב ולא מבינים את טעותם.
שתי הבנות חברתו של אלישע במחזה הראשון-הדס (גיל בר) שי- והאחות הצעירה בשני וכן טל לוי כבת הגדולה נורית במחזה השני חינניות ומגלמות את תפקידן בצורה הנכונה והנהדרת.
מיה גרינברג האם היא אם אוהבת אך אין בכוחה לשנות את החלטות הבעל ומגלמת את תפקידה היטב.
לראות או לא לראות:ערב מהנה ביותר המוגש בבימוי ומשחק הראויים לציון.
נכתב על ידי elybikoret , 2/4/2008 10:34
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , tel aviv (02/04/2008) |
| 1. ההצגה
| | | | חזרתי עכשיו מהפסטיבל וראיתי את ההצגה `היטלר הרובוט והסכין`. כבר נאמר על תוכן ההצגה אבל רציתי להוסיף ולומר שההצגה - למרות שמה המצמרר, שנונה, חכמה, סוחפת. ההקבלה בין שני הסיפורים - למרות המקום השונה ממנו הם באים - מרתקת. הדמויות - חלקן מצמררות חלקן מעוררות חמלה עד דמעות. שילוב של צחוק ודמע וכאב.
רציתי לציין במיוחד את משחקו המבריק של ג`וש שגיא בתפקיד האב, בחלקה הראשון של ההצגה ובתפקיד הקטן יותר כמאהב של האם בהצגה השנייה. הוא זורם, משכנע, מעורר אמפטיה - וכעס. את כל הטוויסטים האלו הוא עושה בכשרון רב.
כמו כן אני רוצה לשבח את טל לוי בתפקיד האחות המורדת. ראיתי איך כל הצעירים שצפו בהצגה הזדהו איתה וכאבו איתה. ולמען האמת כל השחקנים היו מעולים.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|