|
|
|
 |
במת מיצג - מקלט 209 |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים שותפים: אפי בן-דוד, ג`ינה בן-דוד, חיה ברשינסקי סגליס , טל גרבינסקי, תמי לבוביץ
משתתפים: יאנה פרידמן, תמר קריסטיסטאשוילי |
|
|
|
|
"אמפליפייר" הוא מופע בינתחומי, המחבר בין מיצג, תיאטרון, תנועה וסאונד. המופע מבוסס על שידורי הרדיו בארץ. חדשות, תוכניות אקטואליה, שיחות טלפון ושידורי אולפן משודרים אל חלל המופע בזמן אמת ומהווים את החומר שאותו מעבדים המופיעים.
"אמפליפייר" מכוון ליצור מתח בין ה"תיאטרון" באולפן הרדיו לבין התיטרון שעל הבמה – מתח בין שתי שתי הציאויות מדומות שדרכן משתקפת תמונה מורכבת של היומיום הישראלי. האנסמבל יוצר עולם בימתי פיסי מאוד, עשיר מבחינה ויזואלית וקולית, המתקיים בפערים שבין תיארון ואקטואליה ובין העולם הפרטי והקיום הקולקטיבי.
זוהי הפקה ראשונה של האנסמבל בבימויו של גיא גוטמן, אשר שיתף פעולה עם תמר רבן ואנסמבל 209 בעבודות "החוק התרמודינמי השני", "סיפורי סבתא" ו "cookies".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. הופעה מרתקת, שחקניות מרשימות
 | |  | | צפיתי אתמול בהופעה "אמפליפייר", היה מקסים. נושאים של השפעת התקשורת לכל צורותיה על אופן המחשבה שלנו ועל תכניה, על ההתנהלות שלנו בעולם; שליטה ישירה ועקיפה על מצבנו הקיומי; השפעות שאינן מודעות בדרך כלל ואנו נותנים להן לכוון אותנו לקראת קיום תזזיתי, קלישאי וחסר משמעות. הופעה מעוררת המון מחשבות ואמוציות, עם שחקניות מוכשרות ונוגעות ללב.
הוסף תגובה | |  | |  |
| שרון , דרום השרון (25/06/2009) |
| 4. אני טליה ואני.......
| | | | אני טליה שלום אני מציעה לראות את ההצגה ולהנות ואני קוף
הוסף תגובה | | | | |
| טליה הורביץ , בינימינה (12/11/2008) |
| 3. זאת אני תמר המשתתפת ב"אמפליפייר"
| | | | היי.. אני משתתפת ב"אמפליפייר" מופע מהנה מפתיע כל פעם מחדש אני מציעה לכולכם לבוא למופע לגלות עולמות חדשים ומשונים אומנם אני רק בת 11 אבל אני מציעה באמת לכולם לבוא היה לכם חוויה שאתם לא תישכחו!! תמר...
הוסף תגובה | | | | |
| תמר , ירושלים (08/11/2008) |
| 2. אם אתם אוהבים תיאטרון...
| | | | מתאספת קבוצה כלשהי של אנשים. דנים במשהו זמן רב, מסתכלים, ממציאים. אחר כך מגיעים אנשים אחרים, מתיישבים בנוחות בכיסאות ומתבוננים בשקט בראשונים. פגישה זו נקראת-תיאטרון.
לאלו האוהבים תיאטרון יש סיבה להפתעה נעימה ולשמחה. "אנסמבל 209"- להקת תיאטרון "במת מיצג" אשר לו בשנה זו 20 שנה, תחת הנהלתה של תמר רבן מעלים בימי אוגוסט אלו בכורה. עוד הצגה ברפרטואר, עוד ניסוי מעניין של מעבדה אמנותית.
בשביל מי שעדיין אינו מכיר תיאטרון זה, אני ממליצה לשים לב על הכרזה. באופן בלתי נתפס בה מתאחדים שמותיהם של האחים גרימם(הצגה למבוגרים) ואנטון פבלוביץ צ`כוב – "גן הדובדבנים" הנצחי.
כל ההצגות-הופעות התיאטרון, מאוחדות ברעיון אחיד של השפעה על הצופה לא דרך אינפורמציה מילולית, לא דרך אמוציונאליות מדבקת של שיתוף פעולה בין השחקנים, אלא יצירת תמונות וויזואליות, הנפתרות במפתח פלאסטי, אשר ההתמזגות שלהם בליווי רעשי, צלילי, מוזיקאלי, ובנוסף רקע מילולי, יוצר שורת אסוציאציות, הסוחף אחריו תגובה אמוציונאלית בקהל.
מהלך תיאטרוני כל כך לא ישר זה בסופו של דבר משיג את היעד אליו בעצם שואף כל תיאטרון בכל הזמנים.
אולם, אני רוצה לחזור אל המאורע ממנו התחלתי את סיפורי – אל בכורת התיאטרון: "אמפליפייר. גן הדובדבנים". שם בלתי רגיל לתיאטרון בלתי רגיל. הקהל לא יראה כאן דמויות רגילות, תלבושות צפויות של תקופת צ`כוב. אם זאת יזהה מוטיבים רבים האקטואליים בכל הזמנים: ארוסות בודדות, נצחיות-נשים בכל הגיליים, זהות במעמד מר זה(השחקניות: אפי בן-דוד, ג`ינה בן-דוד, חיה ברשינסקי סגליס, טל גרבינסקי, תמי לבוביץ) וממש ילדה(תמר קריסטיסיאשוילי)-רנייבסקייה של עבר ושל העתיד, ורנייבסקייה עצמה בביצועה של יאנה פרידמן. בעולם זה של נשים בודדות, מיוסרות, נשרפות מבפנים, איפה שאין מקום לגברים, או שהם פשוט בלתי נראים, לא נראים לגיבורות שלנו. או שהגיבורים היום דומים לנשים.
אני לא אתחיל לתאר את ההצגה. וזה גם בלתי אפשרי. איך לתאר בד של צייר או סימפוניה של מלחין? גיא גוטמן-במאי ההצגה(הוא גם היוצר של פתרון במה ומוזיקה), יצר יצירת אמנות, אשר מעשירה את המחשבה על גורל המשפחה, הבית, המדינה, העולם סביבנו, ומשיג בכך אמירות כוללניות. קורה שמצחיק ועצוב, שמח וטראגי. כך עובר הזמן, כך עוברים החיים, דורות חדשים יבואו אחרינו והכול יחזור, הכול עושה את דרכו במעגליות.
לפי דעתי, זו עבודה רצינית של גיא גוטמן, בניהולה האמנותי של תמר רבן. ללא התרחקות ממסורות "במת מיצג" הבמאי הצליח ליצור שורת שלמות סטייליסטית, מועשרת ופונקציונאלית.
הצגה זו-הופעה, הצגת-דמיון, הצגת-מעשיות, מתנה אמיתית לאלה האוהבים תיאטרון, מעריכים בו בלתי צפיות, עזות, אי-פשטות, למי שאוהב חידוש בתיאטרון, וחידוש בחיים-ההצגה בשבילכם!
מאת: אולגה בורחנוב וקטיה ניקולסקי
katnicolsky@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| קטיה , אשדוד (28/08/2008) |
| 1. מיצג-ביקורת-אמפליפייר-אנסמבל 209-תחנה מרכזית חדשה
| | | | מיצג-אמפליפייר-ביקורת-אנסמבל 209-תחנה מרכזית חדשה
המיצג הוא אמנות חדשה של המאה ה20.הוא בא כדי להראות דבר שלא היה מקובל עד אז.
ההופעה הראשונה היתה של תנועת "דאדא" שקראו שירה אבסורדית ולבשו מסכות כדי
לזעזע את הקהל ולעוררו לתגובה.
זעזוע ותגובות אלו היווו חלק מהמופע.
המיצג הוא מופע חזותי המוכן מראש אך משתנה בהתאם לאופיו.הוא כולל בתוכו שילוב
בין אמנויות שונות כגון מחול,פנטומימה,דיבור,תיאטרון,צליל,דברים אבסורדיים
וכו`.
לעתים הקהל מתבקש להשתתף במיצג בצורה פעילה.
לעתים קרובות יש במיצג סצינות אבסורדיות שמטרתן למשוך תשומת לב, לזעזע.
יש במיצג משהו מהאבנגרד, מהלא מקובל.
הרחבתי על קצה המזלג בהסבר על המיצג כי התברר לי על כוס קפה לפני ההופעה שכ75%
מהבאים לראות את המופע לא ידעו מה מצפה להם ומה זה מיצג.כמעט כולם באו מתוך
סקרנות לראות משהו חדש,שונה,לא מקובל.אמנות בינתחומית.
ואכן כך היה.משך כשעה וחצי ללא הפסקה ראינו את אנסמבל 209 בתכניתו אמפליפייר.
אנסמבל זה הנו במה המציגה מיצגים החל בשנת 2001 בהנחיתה של תמר רבן.
תכנית הערב הנה מיצג חדש שנכתב ובויים ע"י גיא גוטמן.
מיצג זה מחבר בין התיאטרון ,התנועה,הצליל והרדיו.
אנו שומעים בזמן אמת חדשות מהרדיו והכל מקבל ביטוי במיצג המוצג על הבמה.
שמענו את החדשות של השעה 21.00 ותגובות השחקניות עליהן לכן אני מניח שיש
שינויים ממופע למופע בטקסט וכך מתקבל כל ערב מיצג אחר אקטואלי יותר בהתאם
לחדשות המשודרות ברדיו.
למרות שכל אחת מהמשתתפות עסקה בעיסוק שלה, הרדיו והחדשות המשודרות זהות לכולם.
יש התנגשות בין הצלילים מהטרנזיסטורים הנמצאים בידי כל אחת מהמשתתפות לבין
המופע התיאטרלי.
החדשות העדכניות נותנות למופע אופי עדכני ביותר.
משתתפות במיצג 7 בחורות בגילים שונים החל ב תלמידה בת 11 וכלה בפנסיונרית של
בנק,שחקניות תיאטרון,כוריאוגרפית וכו`
כולן ביצעו את המוטל עליהן היטב.
התלבושות-ענבל ליבליך רבות השראה וחן.
הרבה התרחשויות על הבמה.החל בהליכה איטית עם רדיו ביד ואזניה באזן,ריצות
וכבקומדיות של ג`ורג` פדו 4 דלתות על הבמה בהן יוצאות ונכנסות השחקניות מספר
רב של פעמים ומחיצה העוברת מדי פעם כמסך לאורך הבמה מימין לשמאל ומשמאל
לימין.הרבה שיחות טלפון,רעשים מסוגים שונים,מילמול ומה לא.
לא לכל דבר משמעות וחלק רב מפעילות זו היא לצורך העשרת הצד החזותי של המופע.
מפעם לפעם מישהי מרימה דף כתוב שהוכן מראש ועליו השעה וראה זה פלא תמיד היתה
היא מדויקת והזמן אמת.
היה זה תאום מדוייק בין השעה הכתובה על הנייר לשעה האמיתית מבלי להסתכל כלל
בשעון.
לראות או לא לראות:מופע מסקרן,לא קונבנציונלי.אמנם עם נושא אך ללא תוכן מוגדר
בו ימצאו ענין אוהבי המיצג האקספרימנטלי נסיוני.
נכתב על ידי elybikoret , 15/8/2008 10:21
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , ta (15/08/2008) |
|
|
|
|