|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | 1 | 2 | | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | 31 | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצגות שונות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתיבה ובימוי: רועי בירן, אלונה פרץ |
|
|
|
|
"למוות יש ריח של תותי עץ מעוכים. יושב על ענף, מעל הקברים, פי וידיי סגולים מצוף תותים, חופן תותים בריח מוות, מי אתה ילד?
"יושב על העץ של התותים האדומים, מחפש את אלו שעדיין לא נמעכים וקצת חמוצים. זכרוני לא מצליח לעשות זום לפרטים, לרגעים תמונות קפואות עולות, זה הכול, כך שלא אוכל לשחזר שיחה או רגע ולא ארצה להמציא אותם מחדש מדמיוני... רוצה את האמת! רוצה את האמת?
"האם יש בי אומץ, עכשיו, בגילי, במשבריי, כשהחיים נתלים על כתפיי, ובכל דבר אני רואה רק את מי שאני לא, או את מה שלא גדלתי להיות, לשאול באמת על האמת?..." כך נפתח המונולוג המרכזי במופע, המתאר מסע בשבילי ילדות ובגרות, הורות ושמחה, יתמות, כאב ואהבה גדולה – מסע שמתחיל מהסיפור האישי של רועי ומאפשר לקהל להיפגש עם שאלות עמוקות ועוצמתיות אלו בלב רך ופתוח. המופע משלב מונולוגים, שירה מדוברת (ספוקן וורד), קטעי תמונות ומכתבים, נגינה ושירה.
ילד עם ציפור (צילום: גל מוסנזון)
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|