המופע שואב השראה מהפואמה הקלאסית של נבוקוב "אש חיוורת" ומדבר על התבגרות, יחסים בין דורות והשתקפויות של המציאות ושל הזיכרון.

אני מסתכלת על הזמן כפי שהוא נתפס בגיל 50 ובגיל 17 (בדמות אחייניתי, בתה של אחותי התאומה, שמצטרפת אליי על הבמה), על האקראיות ההיתולית והטראגית של החיים ועל המסתורין הטמון בהם.
העבודה בהפקת מרכז 'כלים' לכוריאוגרפיה כחלק מתכנית "שהות אמן" 2016, בתמיכת מועצת הפיס לתרבות, ובסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית תל אביב-יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל אביב.