|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
|
כדי לשים סוף למשפטו של אלוהים - אנטונין ארטו |
|
|
|
|
|
| |
תרגום: אביבה ברק
משתתפים: מאירה אשר - קול ואלקטרוניקה, חגי פרשטמן - תופים, אובייקטים וקול , אמיר בולצמן - אלקטרוניקה, בס, פטיפונים, ערן זקס - נו-אינפוט מיקסר, קול , בוריס מרצינובסקי - אקורדיון
עיבוד: מאירה אשר, חגי פרשטמן
הפקה: מאירה אשר |
|
|
|
|
מחזה רדיופוני מאת אנטונין ארטו (1947)
יצירתו האחרונה של אנטונין ארטו שהוקלטה לרדיו הצרפתי בשנת 1947 והוחרמה לשידור מפאת חשש לסקנדל. עבודה מובהקת של תהליך חושפני, פרהסיה, פתיחות לסיכונים ושינויים, או שאינה יכולה להתקיים.
Pour en finir avec le jugement de dieu
‘Pour en finir avec le jugement de dieu', יצירתו האחרונה של ארטו, הוקלטה במספר סשנים ב-Radiodiffusion Franaise בפריס בנובמבר 22-29, 1947, עבור התכנית 'קולו של המשורר'. המנהל הכללי של הרדיו ולדימיר פרושה, החרים את השידור מיידית, בערב המתוכנן לשידור בפברואר 2, 1948, למרות שארטו ואמנים רבים אחרים ניסו להפוך את ההחלטה אך ללא הצלחה. פרושה חשש שהשידור יעורר סקנדל. ארטו הלך לעולמו כחודש לאחר מכן. היצירה יצאה לאור לאחר 30 שנה.
הבחירה לתרגם את היצירה לעברית (בתרגומה של אביבה ברק), לחשפה במופע משודר ולתעדה על גבי תקליט כאן ועכשיו בישראל נובעת מהצורך להדגיש ולהדהד את הרלוונטיות שלה למציאות המקומית.
תכני היצירה סוחפים. זוהי עבודה מובהקת של תהליך חושפני, פרהסיה, פתיחות לסיכונים ושינויים, או שאינה יכולה להתקיים. תיאטרון האכזריות של אנטונן ארטו קיים ופועל כאן - ‘כדי להשריש בתוכנו את רעיונות הקונפליקט התמידי, עווית שתוקפת חיים ללא הרף, שבה כל דבר ביצירה עולה וטוען עצמו נגד המעמד שנקבע עבורנו'*. ׳רק כאשר גופנו כולו יהפוך לפה נוכל באמת לדבר׳ (אלן ס. וייס).
* Gorelick, Nathan (2011). “Life in Excess: Insurrection and Expenditure in Antonin Artaud's Theatre of Cruelty".
Discourse 33 (2): 263.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|