"באיזה רגע חדל בית להיות בית? כשהגג מוסר מעליו? כשמפרקים את החלונות? כשהקירות קורסים? באיזה רגע בית הופך לערמה של פסולת בניין?" (Auster, 1982)
המופע מורכב מרצף אסוציאטיבי של תמונות קצרות, שמורכבות מסאונד, וידיאו, תנועה, אלמנטים של ליצנות וציטוטים של אייקונים תרבותיים מוכרים. שילוב המדיומים ופירוק הנרטיב הלינארי משחררים את המופע ממתח דרמטי המאפשר לנוע בין המפלצתי לאנושי.