 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מוזיקה אתנית |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
אנסמבל "די צייט מאַשין" (ביידיש: "מכונת הזמן"), שם לעצמו למטרה לשאוב מתוך ספר "שמחת הנפש" את כל הרמזים האפשריים לאופן ביצועם, ולהביא לתחייתה של יצירה מרתקת זו.
"שמחת הנפש" הנו ספר מנהגים וזמירות עתיק לבית היהודי, שנדפס באירופה במספר גרסאות, נוסחים ווריאציות בין המאות השבע עשרה לתשע עשרה. המחבר הראשון שחתום עליו היה רבי אלחנן קירכן מבוואריה. קירכן אסף, שיפץ, חידש וקיבץ מנהגים, סגולות, תפילות ושירים ידועים יותר ופחות, וערך מהם ספר בשני חלקים, שהיה פופולארי מאוד באשכנז בשנים ההן, ויעידו על כך מספר הגרסאות והשינויים להם זכה הספר במשך קרוב ל-250 שנה.
חלקו הראשון של הספר, והפופולרי יותר, הכיל דינים, מנהגים וסגולות. חלקו השני של הספר, שממנו נשתייר עותק אחד בלבד, מכיל את השירים שאסף קירכן וכן כמה מעשיות. השירים משויכים לימות החג היהודיים, והם מהללים את מעשי ידי השם וישועותיו, מפרטים בקפידה את מנהגי החגים השונים ומאיצים בשומע לחזק את אמונתו בשם יתברך ולהתמיד בקיום המצוות.
שפת השירים היא יידיש עתיקה מאוחרת, השונה מעט מן היידיש המודרנית. מנגינות השירים רשומות אף הן בקווים כלליים, והן מעידות על ספקטרום מוזיקלי ייחודי ביותר, הנע בין דיאלקטיקה מוזיקלית יהודית בעליל למוטיבים בארוקיים פוליפוניים למהדרין.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|