הפער הבלתי נסבל בין לגדול בצילה של אמא, רקדנית הפלמנקו המפורסמת דליה לאו, והרצון ליצור בזכות עצמה, מסופרים כדיאלוג בין אמא של השחקנית אשר אינה עוד בחיים לבין השחקנית אשר מרשה לעצמה רק לאחר מות אימה, לנהל שיחה עמוקה על כל שהיה נעול עמוק בתוכה לאורך חייה. האם תוכל לפרוץ מחוץ לצל של אמא? האם תוכל לתת מקום ליצירה הייחודית של עצמה?
את אותי לא תהרגי, צילום: מורן קדמיאל