|
|
|
 |
ביוגרפיה |
 |
|
|
|
| |
| Sarah Bernhardt, la divine |
שרה ברנארד האלוהית |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: סנדרין קיברלין, לורן לאפיט, אמירה קאסאר, פאולין אטין, מיתלדה אוליבייר |
הופעה ראשונה: 2024
משך הופעה: שעה ו-36 דקות
|
|
|
|
צרפת
הסרט הזה עוסק בשחקנית הדגולה שרה ברנארד (סנדרין קיברלן). מתוך כל מסכת חייה הוא מתמקד בשני רגעים משמעותיים במרוצת 30 שנות הקריירה שלה - יובל ה-50 שלה וקטיעת רגלה. פריז 1896, שרה ברנארד בשיא תהילתה. אייקון וכוכבת במה עולמית. מעבר לעבודתה המכוננת כשחקנית היא גם מאהבת חופשיה ומודרנית שקוראת תיגר על כל קונבנציה מקובלת. הסרט מביא את הסיפור של האישה שמאחורי האגדה.
ביקורות
*** וחצי
השם שעשתה לעצמה שרה ברנארד הוא מיתולוגי. גדול מהחיים. לא פחות. אבל בפועל, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בסרט, הדיווה הגדולה הזאת הרבה פחות מרשימה. ההתנהלות שלה מעידה אמנם על ביטחון עצמי, על אישיות חזקה שמעוררת פרובוקציות, ומקבלת החלטות לפעמים לא פופולריות, לפעמים מתריסות ומקוממות, ולעיתים מאתגרות את ערכי המוסר והחברה של תקופתה. היא התהדרה במאהבים ובמאהבות רבים, וחייה היו שם נרדף למניפסט אנטי חברתי. דמותה, כפי שמגלמת אותה סנדרין קיברלן, היא פחות עוצמתית מכפי שחשבנו שהיא באמת. וזאת חרף הפרובוקציות והחיים הפרועים. זאת למעט בקטעים שבהם היה עליה להתמודד עם גזר הדין של קטיעת רגלה. היא עושה זאת בגבורה יתרה, וכאן היא באמת מצדיקה את המוניטין שיצאו לה - של אישה חזקה שלעולם אינה נשברת. אבל בגדול, יש משהו מונוטוני מדי בהתנהלות שלה לכל אורך היצירה, פועל יוצא של תסריט לא הדוק מדי והחלטות אמנותיות לא שלמות. ולמרות זאת, סנדרין קיברלן מרכיבה דמות שאפשר לקחת ממנה לא מעט דברים ולראות איך הביוגרפיה של שרה ברנארד לופתת אותה ונותנת לה לחיות. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|