היצירה פרידות היא מחווה אל היחס שלנו למוות, ריקוד קינה למי שכבר אינם איתנו. הפיוטיות שבאבל, דרכי הפרידה מאדם או קבוצה והספדים פיזיים מהווים חלק מהעבודה. צורות שונות של פרידה – אישית וקבוצתית – מתערבבות יחדיו, קושרות זו את זו בגורל של יגון וזיכרון משותף. אירועים של פרידות מתרחשים בלא הרף בכל היבט בחיינו: פרידה מבית, מאנשים קרובים, מתקופה ומולדת. אלה אירועים אשר משאירים את חותמם עלינו, מזמינים אותנו לחקור, לחפש את המשמעות ולהכיר בעומק קיומם.