לא אביב גפן ולא עופר מאירי יוכלו לסייע לנינט למצוא את הקול האישי שלה כזמרת. היא חייבת להחזיר לעצמה שליטה על המוזיקה שלה ולמצוא לעצמה יוצרים שיגדלו יחד אתה כמו שעשתה בזמנו ריטה ולאחרונה גם מירי מסיקה.
עדיין לא קרעה נעל על הבמה
מערך הציפיות שהעמיסה התקשורת על כתפיה הדקות של הזמרת הצעירה נינט טייב, הזוכה הראשונה של “כוכב נולד” וסינדרלה מקומית, מקרית גת, הגיע באחרונה לשיא חדש. רתימתם של מוזיקאי-העל המקומיים, הכותב והמלחין אביב גפן והמעבד והמפיק עופר מאירי, לעגלת אלבום הבכורה המיוחל של טייב, לא רק הופך עם צירופם לפרויקט ל"אחת ההפקות היותר מושקעות בתולדות המוזיקה הישראלית", כלשון כתבי-החצר של "כוכב נולד", אלא מעלה עוד את רמת התקוות ומכביד יותר את נטל ההוכחה עליה, על מפיקיה, על מנהליה, על חברת התקליטים שאיתה ועל כל המצפים ליהנות ממנה ומהכנסותיה העתידיות.
טייב, שהקליטה עד כה כשני מניינים של שירים רובם ככולם חידושים ללהיטי עבר- מרביתם במסגרת השתתפותה בסדרת הטלוויזיה "השיר שלנו" שנתפרה למידותיה, ומיקצתם במרוצת העונה הראשונה של "כוכב נולד" ובעקבותיה - יכולה הייתה לצרור אותם לאלבום אוסף ו"לעשות מיליונים", כלומר להפוך לרב מכר לוהט.
ההחלטה לא לעשות את המעשה הפשוט, הקל ו"המתבקש מאליו", אינה מעידה על בוז להכנסות ולכסף קל ומהיר (שכל ההתנהלות הקצרה של טייב הצעירה ומנהליה החמדנים מושתתת עד כה עליה), אלא על כך שלא יאה לכוכבת - וטייב שעדיין לא קרעה נעל על הבמה, מתויגת ככוכבת על ידי התקשורת הצהבהבה - לפתוח את הקריירה המוקלטת שלה באלבום אוסף. מה שנכון, ולא רק לגביה אלא לגבי כל אמן-מקליט מתחיל.
להתחיל מלמטה
לטעמי, המהלך הנוכחי של הזמרת ויועציה - החתמת גפן ומאירי כצוות גלקטי עתיר כוכבים של טייב - שגוי. לו נעשה צעד כזה מיד לאחר פריצתה לתודעה, כשהיסטריית "כוכב נולד" הייתה בשיאה, אפשר היה להבין ולקבל אותו כהימור על כל הקופה. אלא שהזמן שחלף, ויותר מכך כשלונו של "כמו ששיר נוגע", שיר הפרס שחיברו במיוחד עבורה יענקלה רוטבליט ורמי קליינשטיין, הקהו ושחקו את המומנטום, ואף הפכו את ההמתנה לאלבום הבכורה של טייב לבדיחה ולמושא סאטירה.
השמועות מבפנים דיברו על היסוסים, לבטים, תהיות ודחיות, במגעים עם אנשי מקצוע, בבחינת חומרים, בחירת שירים, הקלטת סקיצות וגניזתן. ובמקום שנינט תנסה למצוא את הקול הקטן שלה, את האמת המוזיקלית שתפלס את דרכה האמנותית באלבום בכורה קטן ואינטימי, מהוסס ולא מחייב כפי שלאמן-מתחיל מותר ואף מומלץ לעשות, נולד פרויקט גלקטיקוס (*), עתיר ממון, אגו וציפייה.
טייב וזמרות מתחילות בכלל, חייבות מסלול המראה מתון ונוח, להתוות קרש זינוק שממנו אפשר יהיה לנסוק, לא להתרסק. לא צריך לשאוף מיד להיות דיוה סטייל ריטה, בכוח, אלא להיעזר במוח. לא לנופף בכסף, ב"מיטב הכותבים" ולהשתמש ביצירה של כוכבים מזוהים, אלא להתחיל מלמטה, לעצב אמירה, צבע וייחוד, ולא באמצעות משהו מוכר. להתפתח בקצב שלה, לא ללכת על דבר מוגמר. ריטה עשתה זאת עם רמי קליינשטיין, מוזיקאי אלמוני עד אז. וגם הדוגמה של מירי מסיקה, ש"גילתה" את קרן פלס ונהנתה ממנה, בהפקה של מוזיקאי לא מוכר (אורי זך, בעלה במקרה), מאלפת.
לפני שיהיה מאוחר מדי
מבלי לזלזל בכישרון, בידע ובניסיון של גפן (כסולן, ב"בלקפילד", בכתיבה למבצעים אחרים ואך גם בכתיבה ובהפקה לאחת בשם קרן הכט) ושל מאירי (מומחה לניווט זמרות כמו נורית גלרון ודנה ברגר, וגם מנהיג "`מטרופולין"), כסף, כוח ופאר לא קובעים ולא מבטיחים קריירה.
אני לא מתעלם מהנטיות הרוקנרוליות הלא המודחקות של טייב (הקליטה את "קח אותי" של "היהודים", אותם כך נמסר רצתה לצידה, ו"השיר שלנו" של אביב גפן, בו "זכתה" לבסוף), אך אם ברצונה של טייב (וכמוה, כל זמר מתחיל אחר) להיות אמן עם תג איכות, כמו אלברשטיין, רביץ, גלרון, ריטה וגם מסיקה ואפרת גוש, ולא כוכבנית להיטים מצליחנית סטייל שרית חדד או מאיה בוסקילה, היא חייבת לדבוק באפיונים משלה וביוצרים "שלה", לא של אחרים.
בכל מקרה, להערכתי, טייב לא תצא טוב מהאלבום הגלקטי הראשון שלה, בין אם יצליח, בין אם ייכשל. גם מכירה היסטרית, אפילו של מאות אלפי עותקים, תחזיר אותה אחריו לנקודת הזינוק הנוכחית: מה עושים הלאה? איך בונים זהות? איך מוצאים את ה"אני" שלה? איך משכנעים קהל באמת ובאמינות? שלא לדבר על כשלון בקופה, שספק אם יתרחש, כי גם ספר הטלפונים בביצועה יהיה נקניקייה חמה: אז יהיה מאוחר לסלול מחדש נתיב אמנותי ומסילות אל הלב. וגם כל חורשי הנבואות ורואי השחורות יעלוזו. ולפני שזה מאוחר מדי, חייבת טייב להחזיר את השליטה בגורלה לידיים שלה, לא להפקידו בידי מפיקים-כוכבים, לא להפקירו לדעת הקהל ובטח שלא להקריבו למולך הרייטינג.
(*) גלקטיקוס - מושג שאול מעולם הספורט, מתחום הכדורגל ליתר דיוק. נטבע על ידי התקשורת הספרדית ובעקבותיה אומץ בחום על ידי עיתונאות הספורט המקומית, לתיאור קבוצת כדורגל שבונה את עצמה על כוכבים, בזכות, בגלל ומשום היותם כוכבים (ריאל מדריד בספרד, מכבי תל-אביב בישראל).
06/01/2006
:תאריך יצירה
|