סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה לכוכב נולד 9
 

 
 

ושוב זכה האנדרדוג ב"כוכב נולד" באשליה של נגיעה מזויפת בהצלחה. עמוס אורן מסכם



1.
 
ושוב זכה האנדרדוג בכוכב נולד. הדפוס לא השתנה. זכה מי שצריך את הזכייה (כדי שישימו לב אליו) ולא מי שצריך לזכות (כדי להיות זמר ואמן במה). וזה לגמרי בסדר מהבחינה האישית, כי כולם יוצאים מרוצים גם אם ברגע שאחרי, הם רשאים להרגיש מאוכזבים.
 
העניין הוא שגם הזוכה וגם סגניו צריכים את הזמן. כי עם כל הכבוד לתכנית, לחשיפה, לרייטינג ולפמפום הקצר והאינטנסיבי, עדיין במוזיקה אין (כמעט) קיצורי דרך. צריך לעבוד קשה ולהוכיח שיש יותר מכישרון כדי למנף את המיתוג כוכב נולד או את התווית של משתתף בכוכב נולד להפוך לקריירה. ותעיד השורה הארוכה של הפיינליסטים בשמונה העונות הקודמות (כבר 24 שמות), וגם משתתפים נוספים מן השלבים המוקדמים יותר שניסו להיכנס למחזור הדם של הפופ המקומי.
 
השואו המגלומני הזה מתעתע. ההפקה הגדולה עוטפת את המועמדים בשלושה חודשים של דאגה לכל המחסור ולכל הפרטים. וביום שאחרי זה בדרך כלל מאיגרא רמה של היי, אדרנלין, נצנצים ושאיפות, לבירא עמיקתא של הקיום היומיומי, המאבק הסזיפי והעבודה האפרורית. גם לגבי הזוכה.
 
וחגית יאסו לא שונה בהרבה מדיאנה גולבי (כלת אשתקד) או מרוני דלומי (שקדמה לה) וגם מלא מעט זוכים קודמים (בועז מעודה למשל). המבצעת המצודדת, אהובת המצלמה, היפה והמתוקה. ורק אחר כך הזמרת. ולא אתווכח איתכם אם היא נפלאה או רק לא רעה. אבל היא בדרך כלל לא יוצרת. וכדי להיות משהו ומישהו, ייחודי ומובדל, היא צריכה אישיות ונחישות, סבלנות, אורך נשימה ובעיקר חומרים. וגם אם יהיה לה מפיק-על כמו עברי לידר להפיק את אלבום הבכורה שלה, השירים שלה צריכים לבוא מתוך עצמה, מתוך האישיות והזהות שלה, וזה לא הולך להיות מהיר וקל.

   

 
ואגב, הדברים תופשים באותה מידה גם לגבי דוד לביא, הראנר-אפ שלה. כי גם הוא, למרות יכולתו הפרשנית החריגה ויוצאת הדופן בעוצמותיה הרגשיות, רק מתחיל, שגם אם היה זוכה - ולבטח מהמקום השני בסיום - צריך עתה לחפור בתוך עצמו, לחצוב מתוך נפשו את השירים שלו. כי גם עם כשרון ההגשה שלו אי אפשר לבנות קריירה על שירים מיד שנייה, שירים של אחרים, וצריך לדעת (כפי שהוכיחו שי גבסו הוותיק ועידן עמדי הצעיר) שללא אמירה משלך, הדרך אל האושר לגמרי לא פשוטה. וההצלחה המובטחת אינה מגולמת בדמות הוצאת סינגל רדיו, כפי שציין בהתלהבות המנחה צביקה הדר.
 
2.
 
דוד לביא, כאמור, מצטרף לאלה שלא היו צריכים את הזכייה, כיון שהכישרון שלהם זוהר ומוכח ואמור היה להתפרץ ביום מן הימים, וכוכב נולד עשה בעבורם את קיצור הדרך המתבקש. חלקם הסתדרו היטב בלי המקום הראשון -  במיוחד שירי מימון, שי גבסו, הראל סקעת, מרינה מקסימיליאן בלומין או אדיר אוחיון (מאדיר והילדות), וחלקם נאבקים עדיין על זכות ההוכחה, בתקווה להראות לכל העולם שהם לא היו קול ופנים רגעיים באחד הקיצים האחרונים, כמו שיר ביטון, מאיה רוטמן, חן אהרוני ולי בירן או ולאדי בלייברג, מיי פיינגולד ואוהד שרגאי. הבטחות שמימשו חלקית בלבד את עצמן.
 
אצל לביא, כמו אצל יאסו, יש הבטחה, יש סקרנות ויש עוד כברת דרך ארוכה לעשות כדי להתפתח. מבחינות רבות הם עדיין ילדים. צעירים, לא מספיק מנוסים, ולמרבה הצער והאכזבה גם קפואים מדי. זהירים וחרדים לשירה, לא בונים הופעה. אולי יש להם, אולי לא. אנחנו לא ראינו אותם זזים, עושים תנועה, מנסים לחיות את הבמה ולהתנהל בחללה. הם אולי מבצעים משובחים (כפי שהתחרו בקשירת כתרים לראשם השופטים המעייפים) אבל מלאכת הפרפורמנס רחוקה מהם.

לביא היה יותר מגוון בבחירה, הבהיר שיש לו ערך מוסף, אבל גם הוא גם יאסו (שלפחות במעמד הגמר הייתה חד ממדית בשני השירים שבחרה לבצע; אם כי ביצוע הניצחון שלה ל"מישהו תמיד הולך אתי" היה הרבה יותר מוצלח, מרגש ומשוחרר מאשר כששרה אותו בראשונה) הצטיינו בבלדות, בשירים הא-קצביים, עד כדי התעוררות ספק אם יש להם את זה בכלל. הם לא חייבים כמובן, אבל טוב לדעת שהכוכב הנולד הבא הוא ורסטילי, מגוון, נכון לכל אתגר.

  


 
3.
 
גם לירון רמתי לא היה אשכול של סגנונות. להיפך, כל הווייתו הייתה טריק של פוני אחד. עולמו המוזיקלי אף צר משל האחרים, וכל שיר וביצוע הוא לקח בכיוון הסלסול התימני-הים-תיכוני המובנה שלו. אבל הוא, לפחות במעמד הגמר, ולבטח בזכות גילו הבוגר יותר, אישיותו המנוסה והמעוצבת יותר, גם הפגין יכולת שליטה, תנועה והתנהלות בימתית, וגם דיאלוג עם קהל. איכויות בסיסיות והכרחיות של פרפורמר.
 
מבחינתי הוא הזוכה של העונה. שלא תבינו אותי שלא כהלכה: אני לא מת על רמתי. לדעתי הוא חיקוי חיוור של הסטריאוטיפ השגור של הזמר הים תיכוני. אבל, כמאמר הפתגם, בהיעדר זמיר, גם זרזיר ייחשב ציפור שיר. ושמענו זמרים הרבה-הרבה יותר טובים ממנו, ואני מסרב ליפול בשבי ההתפעלות והתמוססות הנשית של מסיקה-את-צנעני בפני קסמיו וסלסוליו.
 
אלא שהוא, בניגוד לחגית יאסו ולדוד לביא, לא צריך לחפש לעצמו חיים מהבוקר. יש לו, וגם יש לו קריירה מובטחת. הוא מזרחיסט אינסטנט, מוכן לשימוש בבוקר שאחרי הגמר. מה שאי אפשר להגיד על שני הפיינליסטים שהקדימו אותו. הוא אפילו לא צריך שירים משלו (מוטב, אבל לא חובה) כדי לצאת להופעות כבר מהערב. וצדק מי שהגדיר את הופעתו בגמר כמי שעושה קאמבק ואת התנהלותו הבימתית כמי שיש מאחוריו 50 קיסריות. הוא, להקה וקאוורים, והיידה פרנסה.
 
רמתי הרוויח בגדול את כל הבלגנים, ההצקות התקשורתיות, המאבטחים האישיים והראיונות המיותרים שממררים את חייהם של הזוכים. מה הוא צריך את זה? גם ללא הכתר הוא יכול לסגור מחר קיסריה. ומבחינה זו רמתי הוא גם המפסיד הגדול, כי החוזים שיש לו מול ההפקה משעבדים אותו להופעות מיותרות בקיץ הזה, הופעות שימנעו ממנו לעשות את ערימות הכסף כבר מחר, ממש כמו עשה עומר אדם.

  

 
4.

ויש פה גם העניין המזרחי הלא מפוענח. דווקא בעשור שבו המוזיקה הים תיכונית שלטת ללא מיצרים, כוכב נולד מתעקש להיות מעוז ואספי, אשכנזי, ארצישראלי. נותנים כבוד לשירים ים תיכוניים מובהקים, אבל בתמצית ובמהות, כוכב נולד - גם אם לא בכוונה ובמודע - לא משקף מציאות מוזיקלית.
 
דומה שלהוציא רמתי, שהלך במובהק על הסלסול הים תיכוני (והעניק אותו גם לשירי מיינסטרים מובהקים; בניגוד גמור לטיפול שמוענק דרך קבע בכוכב נולד לשירים מזרחיים הארד-קור, שלוקחים אותם אל הקונסנזוס), כל המתחרים האחרים, גם מי שבא מהרקע הנכון (והמנצח!) נזהרים מתוויות ים-תיכוניות מובהקות: יהודה סעדו נכשל כחיקוי של עמיר בניון; אין לנו מושג מה האג'נדה המוזיקלית של בועז מעודה; ראם כהן נאלם; רק אבי בן אבו, כמודח בשלב מוקדם יותר יכול להתעקש יותר על סגנונו, וגם עידן עמדי, פיינליסט אשתקד, לא אמר עדיין את המלה האחרונה.
 
מה שמשאיר את עומר אדם כזמר הים-תיכוני היחיד, ובהכרח גם הבולט ביותר, שיצא מכוכב נולד. ועדיין זכורה שערוריית הסתרת הגיל שלו שמנעה ממנו העפלה לשלבים המכריעים. בדיעבד, הסיכון המחושב שהוא לקח, גם בנאמנות לצליל ולמורשת שלו, הוכיחו את עצמם ביג טיים. ובכל זאת מישהו צריך לשאול ולתמוה איך זה כוכב נולד לא מצליחה להתכתב עם המוזיקה הים תיכונית הכה פופולרית. האם עמוס בן דוד אשם? או אוחובסקי וצנעני של ערוץ 24? והתארחותם של אייל גולן או דודו אהרון ומשה פרץ, הן רק עלה תאנה.
 
5.

ואם אסקפיזם והתעלמות מהמתרחש, אז הדבר החשוב ביותר בתרבות הישראלית התרחש אמש ברחובות תל אביב, בהפגנות הצעירים (והוריהם) למען עתידם. זה לא שייך למוזיקה, גם לכוכב נולד, אבל בהחלט מהותי וחיוני לעתידו של כל מי שרוצה לחיות במדינה הזאת בכבוד הראוי. כוכב נולד הוא הפוזה הריקה, מצג השווא, האשליה, הנגיעה המזויפת בהצלחה. החיים האמיתיים מעוצבים בתלאות היום, בהסתגלות לנגישה ובקשיי הפרנסה.



24/07/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. תבדוק ביו-טיוב
איילת , רמת גן (28/07/2011)
3. להיפך "כוכב" מוכיחה שהעם לא אוהד מזרחית
אא , (24/07/2011)
2. לדעתי
רוני , (24/07/2011)
1. מזמן לא קראתי טור שהסכמתי עם כל מילה בו
יפית , (24/07/2011)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע